Skip to main content
Global

15.7: סקירה

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209295

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    סיכום

    לאחר השלמת פרק זה אתה אמור להיות מסוגל...

    • השווה מפגעים סביבתיים מסורתיים ומודרניים.
    • ספק דוגמאות למפגעים ביולוגיים, כימיים ופיזיים.
    • להבחין בין תחלואה לתמותה.
    • להבחין בין שכיחות המחלה לבין שכיחות.
    • השווה דפוסי שכיחות ספורדיים, אנדמיים, מגיפה ומגפה.
    • השווה מצבי העברה של מגע, וקטור ורכב וספק דוגמאות לאופן שבו השפלה סביבתית הגדילה את השידור.
    • זהה דוגמאות למחלות זיהומיות מתעוררות ומתעוררות מחדש.
    • הסבר בקצרה כיצד פועלים החיסונים ותפקידם במיגור מחלות זיהומיות.
    • תאר כיצד מתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה.
    • זהה את שלושת מסלולי החשיפה העיקריים לכימיקלים.
    • זהה והגדר חמישה גורמים המשפיעים על בטיחות הכימיקל.
    • השווה אינטראקציות טוקסיקולוגיות תוספות, אנטגוניסטיות וסינרגיסטיות.
    • הסבר כיצד המינון הקטלני -50% נקבע מתוך עקומת מינון-תגובה.
    • ספק דוגמאות לאסטרטגיות להפחתת מפגעים סביבתיים.

    בריאות הסביבה מתמקדת באופן שבו הסביבה הטבעית והבנויה על ידי האדם, כמו גם התנהגויות משפיעות על רווחת האדם. סכנות מסורתיות קשורות לעוני ומשפיעות בעיקר על אנשים בעלי הכנסה נמוכה ועל אנשים במדינות מתפתחות ואילו סכנות מודרניות נובעות מהתפתחות טכנולוגית ושוררות במדינות מתועשות. סכנות בריאותיות סביבתיות מסווגות כביולוגיות (מחלות זיהומיות), כימיות (חשיפה לרעלים) או פיזיות.

    אפידמיולוגיה היא המדע העומד בבסיס בריאות הציבור. תחלואה פירושה להיות במצב של מחלה, ואילו תמותה מתייחסת למוות; גם שיעורי התחלואה וגם שיעורי התמותה מעניינים את האפידמיולוגים. שכיחות היא מספר המקרים החדשים (תחלואה או תמותה), המתבטאים בדרך כלל כפרופורציה, במהלך פרק זמן מוגדר; השכיחות היא המספר הכולל שנפגע באוכלוסייה, שוב מתבטא בדרך כלל כפרופורציה. מחלות ספורדיות מופיעות רק לעיתים רחוקות ובמידה רבה ללא מיקוד גיאוגרפי. מחלות אנדמיות מתרחשות ברמה קבועה (ולעתים קרובות נמוכה) בתוך אוכלוסייה. מחלות מגיפה ומחלות מגיפה מתרחשות כאשר התפרצות מתרחשת ברמה גדולה משמעותית מהצפוי, מקומית או גלובלית, בהתאמה. מחלות עשויות להתפשט באמצעות העברת מגע (אינטראקציה פיזית ישירה או אינטראקציה עקיפה באמצעות חפצים משותפים), העברת רכב (דרך מים, מזון או אוויר), או העברת וקטור (על ידי בעל חיים). השפלה של המערכת האקולוגית יכולה להחמיר את התפשטות המחלות באמצעות יצירת תנאים שבהם וקטורים, פתוגנים או מילואים משגשגים.

    מחלות מתעוררות ומתעוררות מחדש הוגדרו כמחלות זיהומיות של בני אדם שהופעתן במהלך שני העשורים האחרונים גדלה באופן משמעותי או מאיימת לגדול בעתיד הקרוב ביחס לאוכלוסיות שנפגעו, תפוצה גיאוגרפית או גודל ההשפעות. חיסון שימש למיגור בהצלחה של מספר מחלות זיהומיות על ידי גירוי תגובה חיסונית ספציפית. עבור שאר המחלות המטופלות בדרך כלל בתרופות, עמידות לאנטיביוטיקה ממשיכה להיות בעיה עולמית. צורות חדשות של עמידות לאנטיביוטיקה יכולות לחצות גבולות בינלאומיים ולהתפשט בין יבשות.

    טוקסיקולוגיה סביבתית היא המחקר המדעי של ההשפעות הבריאותיות הקשורות לחשיפה לרעלים. שלושת מסלולי החשיפה העיקריים לרעלים הם שאיפה, בליעה ומגע עור או עין. עוצמה, התמדה, מסיסות, הצטברות ביולוגית וביומגניפיקציה משפיעים כולם על בטיחות הכימיקל. הצטברות ביולוגית מתייחסת להצטברות של רעלן לאורך חייו של אדם ואילו ביומגניפיקציה מתרחשת לריכוזים גוברים של רעלן כשהוא נע במעלה שרשרת המזון. רעלים עשויים לקיים אינטראקציה זה עם זה בצורה תוסף, אנטגוניסטית או סינרגיסטית. עוצמתו של רעלן נמדדת במינון הקטלני -50% (LD 50), הריכוז הקטלני ל -50% מאוכלוסיית הבדיקה. זה נקבע באמצעות עקומת מינון-תגובה, המציגה את אחוז האנשים שנפגעו כפונקציה של ריכוז.

    ארגון הבריאות העולמי (WHO) הוא סוכנות של האו"ם שאוספת ומנתחת נתונים על התרחשות מחלות ממדינות חברות. ארגון הבריאות העולמי מתאם גם תוכניות לבריאות הציבור ותגובות למקרי חירום בריאותיים בינלאומיים. בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן עוקב אחר מחלות הניתנות לדיווח ומפרסם עדכונים שבועיים בדוח השבועי של תחלואה ותמותה. אסטרטגיות להפחתת מפגעים סביבתיים כוללות מתן גישה למים נקיים, שיפור התברואה וההיגיינה והגבלת החשיפה לווקטורי מחלות. הציבור ממלא תפקיד חשוב על ידי עיסוק בהתנהגויות המגבילות את התפשטות המחלה או חשיפה לרעלים ותמיכה במדיניות המגבילה את הסיכונים הסביבתיים.

    ייחוסים

    שונה על ידי מליסה הא מהמקורות הבאים: