Skip to main content
Global

8.8: סיכום

  • Page ID
    208030
    • David G. Lewis, Jennifer Hasty, & Marjorie M. Snipes
    • OpenStax
    \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    לכל החברות יש דרכים להפעיל סמכות, לקבל החלטות וליישב סכסוכים. בשנות הארבעים הבחינו אנתרופולוגים בין אותן חברות בעלות אמצעים לא פורמליים לביצוע פונקציות אלה לבין אלה עם תפקידים ומערכות פורמליות לשם כך. בחברות אצפליות כמו להקות וסדרי שושלת, מנהיגות היא מצבית וזמנית, ואנשים מקבלים החלטות באמצעות דיון וקונצנזוס. למנהיגים בחברות כאלה יש כוח שכנוע אך אין אמצעים רשמיים לאכוף את רצונם. בחברות ריכוזיות כמו ממלכות ומדינות, צורות כוח שונות מתמצות בתפקיד התורשתי הפורמלי של המנהיג. כמנהיגים צבאיים, לראשים ולמלכים יש כוח כפייה לגבות מסים ומחווה, לאכוף את פקודותיהם, ליישב סכסוכים ולנהל מלחמה להגדלת שטחיהם. ככל שהחברות הופכות לריכוזיות יותר, הן גם הופכות מרובדות יותר, כאשר קבוצות חברתיות מדורגות לפי עושר וכוח. עם ריבוד חברתי ושלטון ריכוזי, מתפתחות מערכות אידיאולוגיה והגמוניה לתמיכה בסדר החברתי. מדינות לאום מודרניות משלבות את מנגנון המדינה עם תחושת עמיות מעובדת אסטרטגית המבוססת על תרבות משותפת. הקולוניאליזם האירופי הטיל צורת מדינה סמכותית לשלוט על צורות מקומיות של ארגון פוליטי כגון ממלכות וסדרי שושלת, ולעתים קרובות עיוות את הצורות הפוליטיות המקוריות הללו. הבעיות המבניות והחברתיות של מדינות פוסט-קולוניאליות רבות מושרשות בתהליכים ההרסניים של הקולוניאליזם. מחוץ לתחום השלטון הפורמלי, אנשים מבקשים להשפיע על תנאים חברתיים ופוליטיים באמצעות תנועות חברתיות. חלק מהתנועות החברתיות מספקות אמצעי להביע חוסר שביעות רצון, בעוד שאחרות לוחצות על צורות ספציפיות של שינוי חברתי או ארגון מחדש מוחלט של הסדר הפוליטי.