4.2: מהי אנתרופולוגיה ביולוגית?
- Page ID
- 207251
בסוף פרק זה תוכל:
מבט אל העבר העמוק
אנתרופולוגיה ביולוגית, המכונה גם אנתרופולוגיה פיזית או אנתרופולוגיה אבולוציונית, היא אחד מארבעת תחומי המשנה העיקריים של האנתרופולוגיה. בעוד שתתי התחומים האחרים מתמקדים בתרבויות אנושיות עכשוויות ועדכניות יחסית, האנתרופולוגיה הביולוגית מסתכלת אל העבר העמוק יותר, ושואלת שאלות לגבי המשמעות של להיות אנושי על ידי חקר מהיכן הגיעו בני האדם כמין. האנתרופולוגיה הביולוגית כוללת תחומי מחקר רבים: וריאציה ביולוגית אנושית, פליאונתרופולוגיה (אבולוציה אנושית ופרימטית), פרימטולוגיה (חקר פרימטים לא אנושיים), ביו-ארכיאולוגיה (חקר העצמות שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים) ואנתרופולוגיה גנטית (יישום מדע מולקולרי על עדויות ארכיאולוגיות, היסטוריות ולשוניות לחשיפת ההיסטוריה של מוצא אנושי עתיק והגירה). כל אחד מתחומי המחקר הללו תורם משהו להבנת האנתרופולוגים את המאפיינים וההתנהגויות הגופניות האנושיות הנוכחיות.
לחקור מה זה אומר להיות אנושי
מחקרים על שונות ביולוגית אנושית מעריכים את הדמיון וההבדלים הפיזיים בין אוכלוסיות אנושיות הן בזמן והן במרחב. ההבדלים במורפולוגיה כוללים תכונות כגון גובה, קו לסת, ארובות עיניים וצורת וגודל האוזן והאף. הבדלים ביוכימיים מסבירים וריאציות בחוש הריח, מוטציות בגן CCR5 המציעות עמידות ל- HIV, ושונות בפיגמנטציה של העור בתגובה לרמות החשיפה לקרניים אולטרה סגולות מהשמש.
חקר השונות הביולוגית האנושית קשור קשר הדוק לתפיסה המקורית של האנתרופולוגיה הביולוגית, אשר פורמלה בשנת 1930 עם הקמת האיגוד האמריקאי לאנתרופולוגים פיזיים, ושמה שונה לאחרונה לאגודה האמריקאית לאנתרופולוגים ביולוגיים. שינוי השם הוא מאמץ להתרחק מהמונח אנתרופולוגיה פיזית, אשר נקשר לדעות המקדמות גזענות מדעית שכבר אינן מייצגות או מתיישבות עם השקפות של אנתרופולוגים כיום. בשנת 1951 הציג האנתרופולוג האמריקאי שרווד וושבורן "אנתרופולוגיה פיזית חדשה", ששינתה את המיקוד מטיפולוגיה וסיווג גזעי לחקר האבולוציה האנושית והתהליך האבולוציוני. מוקד חדש זה הרחיב את האנתרופולוגיה כתחום לכלול פליאונתרופולוגיה ופרימטולוגיה
הפליאונתרופולוגיה בוחנת את העדויות המאובנות של אבות האנושות יחד עם תרבות חומרית עתיקה כגון כלים וחפצים אנושיים אחרים. המורפולוגיה הפיזית (צורה וגודל) של גולגולות וחומר פוסט-גולגולתי אחר (שרידי שלד שאינם הגולגולת) מאפשרים לפלאואנתרופולוגים ליצור השערות לגבי אבני דרך חשובות באבולוציה האנושית לאורך זמן.
פרימטולוגיה בוחנת את התכונות ההתנהגותיות והפיזיות של פרימטים חיים ומאובנים כאחד, כמו גם את מערכות היחסים שלהם עם סביבתם. בני אדם הם פרימטים החולקים מוצא משותף עם פרימטים לא אנושיים. על ידי לימוד פרימטים לא אנושיים, אנתרופולוגים יכולים להשיג הבנה טובה יותר של המשמעות של להיות פרימט ומה המשמעות של להיות אנושי.
אנתרופולוגיה גנטית משמשת במספר תחומים של אנתרופולוגיה ביולוגית. בתחום מיוחד זה, בדיקות DNA משולבות עם עדויות ארכיאולוגיות, היסטוריות ולשוניות כדי לחשוף את ההיסטוריה של הגירה אנושית עתיקה או כדי לעקוב אחר מחלות אנושיות.
אנתרופולוגיה משפטית היא תחום משנה של אנתרופולוגיה ביולוגית המיישמת שיטות מדעיות לניתוח שרידי אדם לצורך זיהוי קורבן וקביעת סיבת המוות האפשרית. הבדל עיקרי בין אנתרופולוגיה משפטית לסוגים אחרים של אנתרופולוגיה ביולוגית הוא שאנתרופולוגיה משפטית מתמקדת בדרך כלל בזירות פשע הכרוכות במותו של אדם, בעוד שסוגים אחרים מתמקדים בעיקר בהבנת דפוסים ותכונות שעשויים להופיע בקבוצה או באוכלוסייה שלמה. החל ממלחמת העולם השנייה, אנתרופולוגים משפטיים סייעו בזיהוי קורבנות מלחמה ואסונות. הם מילאו תפקידים קריטיים בזיהוי קורבנות הצונאמי בתאילנד בשנת 2004 והרס מרכז הסחר העולמי ב -11 בספטמבר 2001. כיום, רוב האנתרופולוגים הפורנזיים עובדים במשרד בוחן רפואי, ומסייעים בנתיחות ובבדיקות של שרידי שלד.
ביו-ארכיאולוגיה חוקרת שרידי אדם במסגרות ארכיאולוגיות תוך התמקדות במה שחומר שלד יכול לחשוף על התרבות, התזונה ונוכחות המחלה באוכלוסייה. ביו -ארכיאולוגים מתעניינים גם במערכת הסוציו-אקולוגית של אוכלוסייה, המסייעת לאנתרופולוגים להבין טוב יותר את תפקידי הלחצים וההשפעות הסביבתיות והאקולוגיות בעיצוב זהות תרבותית, אי שוויון חברתי, קיימות וגישה למשאבים ושימוש בהם. בהתבסס על השרידים הביולוגיים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים, ביו-ארכיאולוגים בוחנים שאלות הנוגעות להתנהגות חברתית והלוויה, תזונה ותזונה, בריאות ומחלות. ביו-ארכיאולוגיה מציעה צוהר לקשרים בין ביולוגיה, חברה ותרבות. דוגמה למה שביוארכיאולוג עשוי לחקור היא עדות שלד לעלייה גולגולת לתינוקות, שנהגה על ידי תרבויות רבות, כולל המאיה העתיקה, האינקה וכמה קבוצות אינדיאניות בצפון אמריקה. התהליך כלל קשירת ראשו של ילד ללוח שטוח על מנת לעוות את הגולגולת באופן מלאכותי, אולי כדי לעמוד באידיאל אסתטי או לסמן מעמד חברתי. ביוארכיאולוגים מצאו כי וריאציות באופן החיבור של הלוח לגולגולת מספקות מידע חשוב על זהותו החברתית של הפרט.
פרופילים באנתרופולוגיה
אן רוזלי דיוויד (1946-)
תחום האנתרופולוגיה: מוקד עבודתו של פרופסור דוד היה אנתרופולוגיה ביולוגית ואגיפטולוגיה.
הישגים בתחום: פרופסור דיוויד הוא מנהל מרכז KNH למחקרים ביולוגיים ומשפטיים באגיפטולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר. בתפקיד זה הקימה את בנק רקמות המומיה המצרי העתיק, אחד מבנקי הרקמות היחידים בעולם. היא שימשה כשומרת האגיפטולוגיה במוזיאון מנצ'סטר ולעתים קרובות עבדה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והאוכלוסייה במצרים בפרויקטים של בריאות הציבור. פרויקט אחד כזה כלל זיהוי נוגדנים כנגד סכיסטוזומיאזיס, טפיל המופץ על ידי חלזונות מים מתוקים, במומיות מצריות.
דוד מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) בשנת 2003 על עבודתה באגיפטולוגיה. דיוויד הופיע או התייעץ בכמה סרטים תיעודיים, כולל המיני-סדרה הטלוויזיונית חיים פרטיים של הפרעונים (2000) ו סודות הפרעונים (2001) והקצר התיעודי מומיות: סודות הפרעונים (2007).
חשיבות עבודתה: אן רוזלי דיוויד הייתה האישה הראשונה בבריטניה שהחזיקה בפרופסורה באגיפטולוגיה. היא הייתה חלוצה במחקר ביו-רפואי, וערכה מחקר על מחלות, תזונה ואורח חיים במצרים העתיקה. בשנת 2010, עבודתה על מומיות מצריות עתיקות מצאה עדויות המצביעות על כך שסרטן עשוי להיות מחלה שנוצרה על ידי אדם, המיוחסת בין היתר לזיהום מודרני ולשינויים באורח החיים ובתזונה (דוד וצימרמן 2010).
פודקאסט
בפודקאסט זה, פרופסור רוזלי דנה בעבודתה עם מומיות מצריות עתיקות.