12: הניסויים והתורשה של מנדל
- Page ID
- 205866
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
גרגור יוהאן מנדל היה מדען מורבי דובר גרמנית ונזיר אוגוסטיני שזכה לתהילה לאחר מותו כמייסד המדע המודרני של הגנטיקה. למרות שהחקלאים ידעו במשך מאות שנים כי הכלאה של בעלי חיים וצמחים יכולה להעדיף תכונות רצויות מסוימות, הניסויים של מנדל קבעו רבים מכללי התורשה, המכונים כיום חוקי הירושה המנדלית.
- 12.0: הקדמה לניסויים ותורשה של מנדל
- גנטיקה היא חקר התורשה. יוהאן גרגור מנדל קבע את המסגרת לגנטיקה הרבה לפני שזוהו כרומוזומים או גנים, בתקופה שבה המיוזה לא הובנה היטב. מנדל בחר מערכת ביולוגית פשוטה וערך ניתוחים שיטתיים וכמותיים תוך שימוש בגדלי מדגם גדולים. בגלל עבודתו של מנדל נחשפו עקרונות היסוד של התורשה.
- 12.1: הניסויים של מנדל וחוקי ההסתברות
- בשנת 1865 הציג מנדל את תוצאות הניסויים שלו עם כמעט 30,000 צמחי אפונה בפני החברה המקומית להיסטוריה של הטבע. הוא הוכיח שתכונות מועברות נאמנה מהורים לצאצאים ללא תלות בתכונות אחרות ובדפוסים דומיננטיים ורצסיביים.
- 12.2: מאפיינים ותכונות
- ההרכב הגנטי של אפונה מורכב משני עותקים דומים או הומולוגיים של כל כרומוזום, אחד מכל הורה. לכל זוג כרומוזומים הומולוגיים יש אותו סדר ליניארי של גנים; מכאן שאפונה היא אורגניזמים דיפלואידים. הדבר נכון גם לגבי צמחים רבים אחרים ולמעשה לכל בעלי החיים. אורגניזמים דיפלואידים מנצלים מיוזה כדי לייצר גמטות הפלואידיות, המכילות עותק אחד של כל כרומוזום הומולוגי המתאחדים בהפריה ליצירת זיגוטה דיפלואידית.
- 12.3: דיני ירושה
- מנדל הכליל את תוצאות ניסויי צמח האפונה שלו לארבע הנחות, שחלקן נקראות לפעמים "חוקים", המתארות את הבסיס לתורשה דומיננטית ורצסיבית באורגניזמים דיפלואידים. כפי שלמדת, קיימות הרחבות מורכבות יותר של מנדליזם שאינן מציגות את אותם F2 יחסים פנוטיפיים (3:1). עם זאת, חוקים אלה מסכמים את יסודות הגנטיקה הקלאסית.
תמונה ממוזערת: צמחי אפונה שימשו את גרגור מנדל כדי לגלות כמה חוקים בסיסיים של גנטיקה. (פליקר-כריסטיאן גוטייה-CC: א).