פרק 25: מערכת השתן
- Page ID
- 206195
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
- 25.1: מבוא
- למערכת השתן יש תפקידים שאתה עשוי להיות מודע אליהם היטב: ניקוי הדם ופינוי הגוף מפסולת כנראה עולה בראשך. עם זאת, ישנן פונקציות נוספות וחשובות לא פחות שממלאת המערכת.
- 25.2: מאפיינים פיזיים של שתן
- מאפייני שינוי השתן, בהתאם להשפעות כמו צריכת מים, פעילות גופנית, טמפרטורה סביבתית, צריכת חומרים מזינים וגורמים אחרים (טבלה 25.1.1). חלק מהמאפיינים כמו צבע וריח הם מתארים גסים של מצב ההידרציה שלך. לדוגמה, אם אתה מתעמל או עובד בחוץ, ומזיע הרבה, השתן שלך יהפוך כהה יותר וייצר ריח קל, גם אם אתה שותה הרבה מים. לרוב מומלץ לספורטאים לצרוך מים עד לקבלת שתן.
- 25.3: אנטומיה גסה של הובלת שתן
- במקום להתחיל עם היווצרות שתן, סעיף זה יתחיל עם הפרשת שתן. שתן הוא נוזל של הרכב משתנה הדורש מבנים מיוחדים כדי להסיר אותו מהגוף בבטחה וביעילות. הדם מסונן, והתסנין הופך לשתן בקצב קבוע יחסית לאורך כל היום. נוזל מעובד זה מאוחסן עד זמן נוח להפרשה.
- 25.5: אנטומיה מיקרוסקופית של הכליה
- לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת את מבני הכליה המנהלים את העבודה החיונית של הכליה. רק מיקרוסקופ אור או אלקטרונים יכול לחשוף מבנים אלה. גם אז, חלקים סדרתיים ושחזור מחשבים נחוצים כדי לתת לנו מבט מקיף על האנטומיה התפקודית של הנפרון וכלי הדם הנלווים אליו.
- 25.6: פיזיולוגיה של היווצרות שתן
- לאחר שבדקנו את האנטומיה והמיקרואנטומיה של מערכת השתן, זה הזמן להתמקד בפיזיולוגיה. תגלו שחלקים שונים של הנפרון מנצלים תהליכים ספציפיים לייצור שתן: סינון, ספיגה מחדש והפרשה. תלמד כיצד כל אחד מהתהליכים הללו עובד והיכן הם מתרחשים לאורך הנפרון ותעלות האיסוף. המטרה הפיזיולוגית היא לשנות את הרכב הפלזמה ובכך לייצר את שתן הפסולת.
- 25.7: ספיגה חוזרת צינורית
- עם עד 180 ליטר ליום העוברים בנפרונים של הכליה, די ברור שיש לספוג מחדש את רוב הנוזל ותכולתו. התאוששות זו מתרחשת ב- PCT, לולאה של Henle, DCT ותעלות האיסוף). חלקים שונים של הנפרון נבדלים ביכולתם לספוג מחדש מים ומומסים ספציפיים.
- 25.8: ויסות זרימת הדם הכלייתית
- חיוני שזרימת הדם דרך הכליה תהיה בקצב מתאים כדי לאפשר סינון. קצב זה קובע כמה מומסים נשמרים או מושלכים, כמה מים נשמרים או מושלכים, ובסופו של דבר, את האוסמולריות של הדם ולחץ הדם של הגוף.
- 25.9: ויסות אנדוקריני של תפקוד הכליות
- למספר הורמונים תפקידים ספציפיים וחשובים בוויסות תפקוד הכליות. הם פועלים כדי לעורר או לעכב את זרימת הדם. חלקם אנדוקריניים, פועלים מרחוק, בעוד שאחרים הם פאראקריניים, פועלים באופן מקומי.
- 25.10: ויסות נפח והרכב הנוזלים
- ההורמונים העיקריים המשפיעים על סך המים בגוף הם ADH, אלדוסטרון ו- ANH. נסיבות המובילות לדלדול נוזלים בגוף כוללות אובדן דם והתייבשות. הומאוסטזיס דורש לשמור על נפח ואוסמולריות. נפח הדם חשוב בשמירה על לחץ דם מספיק, וישנם מנגנונים לא-שריריים המעורבים בשימורו, כולל כיווץ כלי דם, שיכולים לפעול תוך שניות מירידת הלחץ.
- 25.11: מערכת השתן והומאוסטזיס
- כל מערכות הגוף קשורות זו בזו. שינוי במערכת אחת עשוי להשפיע על כל המערכות האחרות בגוף, עם השפעות קלות עד הרסניות. כישלון של רצף השתן יכול להיות מביך ולא נוח, אך אינו מסכן חיים. אובדן תפקודי שתן אחרים עלול להיות קטלני. כישלון בסינתזה של ויטמין D הוא דוגמה אחת כזו.