פרק 21: מערכת הלימפה והחיסון
- Page ID
- 206774
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
- זהה את המרכיבים והאנטומיה של מערכת הלימפה
- דון בתפקיד התגובה החיסונית המולדת נגד פתוגנים
- תאר את כוחה של התגובה החיסונית ההסתגלותית לריפוי מחלות
- הסבר ליקויים אימונולוגיים ותגובות יתר של מערכת החיסון
- דון בתפקיד התגובה החיסונית בהשתלה ובסרטן
- תאר את האינטראקציה של מערכת החיסון והלימפה עם מערכות גוף אחרות
- 21.1: מבוא
- תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) התבררה כמחלה חדשה הנגרמת על ידי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) שלא היה ידוע בעבר. למרות שכמעט 100 אחוז קטלניים בקרב אלו עם זיהומים פעילים ב- HIV בשנים הראשונות, התפתחות תרופות נגד HIV הפכה את זיהום ה- HIV למחלה כרונית וניתנת לניהול ולא לגזר דין מוות בטוח שהיה פעם. תוצאה חיובית אחת שהתקבלה הייתה שתשומת הלב של הציבור התמקדה במערכת חיסונית תפקודית ובריאה.
- 21.2: אנטומיה של מערכת הלימפה והחיסון
- מערכת החיסון היא האוסף המורכב של תאים ואיברים ההורסים או מנטרלים פתוגנים שאחרת היו גורמים למחלות או למוות. מערכת הלימפה, עבור רוב האנשים, קשורה למערכת החיסון עד כדי כך ששתי המערכות כמעט ואינן ניתנות להבחנה. מערכת הלימפה היא מערכת כלי הדם, התאים והאיברים המובילים עודפי נוזלים לזרם הדם ומסננת פתוגנים מהדם.
- 21.3: הגנות מחסום והתגובה החיסונית המולדת
- ניתן לחלק את מערכת החיסון לשני מנגנונים חופפים להשמדת פתוגנים: התגובה החיסונית המולדת, שהיא מהירה יחסית אך לא ספציפית ולכן לא תמיד יעילה, והתגובה החיסונית ההסתגלותית, שהיא איטית יותר בהתפתחותה במהלך זיהום ראשוני בפתוגן, אך היא מאוד ספציפית ויעילה בתקיפת מגוון רחב של פתוגנים.
- 21.4: התגובה החיסונית ההסתגלותית - לימפוציטים מסוג T וסוגיהם התפקודיים
- תגובות חיסוניות מולדות (ותגובות מוקדמות המושרות) אינן יעילות במקרים רבים בשליטה מוחלטת על צמיחת הפתוגנים. עם זאת, הם מאטים את צמיחת הפתוגנים ומאפשרים זמן לתגובה החיסונית ההסתגלותית לחזק ולשלוט או לחסל את הפתוגן. מערכת החיסון המולדת שולחת גם אותות לתאי מערכת החיסון ההסתגלותית, ומנחה אותם כיצד לתקוף את הפתוגן. לפיכך, אלה שתי הזרועות החשובות של התגובה החיסונית.
- 21.5: התגובה החיסונית האדפטיבית - לימפוציטים B ונוגדנים
- נוגדנים היו המרכיב הראשון בתגובה החיסונית ההסתגלותית שאופיין על ידי מדענים העובדים על מערכת החיסון. זה כבר היה ידוע כי אנשים ששרדו זיהום חיידקי היו חסינים מפני זיהום חוזר עם אותו הפתוגן. מיקרוביולוגים מוקדמים לקחו סרום מחולה חיסוני וערבבו אותו עם תרבית טרייה מאותו סוג של חיידקים, ואז צפו בחיידקים במיקרוסקופ.
- 21.6: התגובה החיסונית נגד פתוגנים
- כאשר עוקבים אחר תגובות נוגדנים בחולים עם מחלה מסוימת כגון וירוס, אישור זה מכונה seroconversion (sero- = "סרום"). המרה סרונית היא הקשר ההדדי בין רמות הנגיף בדם ורמות הנוגדנים. ככל שרמות הנוגדנים עולות, רמות הנגיף יורדות, וזה סימן לכך שהתגובה החיסונית יעילה לפחות חלקית (חלקית, מכיוון שבמחלות רבות, המרה סרוקית לא בהכרח אומרת שהמטופל משתפר).
- 21.7: מחלות הקשורות לתגובות חיסוניות מדוכאות או פעילות יתר
- חלק זה עוסק כיצד מערכת החיסון משתבשת. כאשר הוא משתבש, ונעשה חלש מדי או חזק מדי, זה מוביל למצב של מחלה. הגורמים השומרים על הומאוסטזיס אימונולוגי הם מורכבים ולא מובנים לחלוטין.
- 21.8: השתלות ואימונולוגיה של סרטן
- התגובות החיסוניות לאיברים מושתלים ולתאים סרטניים הן נושאים רפואיים חשובים. עם השימוש בהקלדת רקמות ותרופות נגד דחייה, השתלת איברים ושליטה בתגובה החיסונית נגד ההשתלה עשו צעדים עצומים ב -50 השנים האחרונות. כיום, נהלים אלה הם דבר שבשגרה. הקלדת רקמות היא קביעת מולקולות MHC ברקמה שיש להשתיל כדי להתאים טוב יותר את התורם למקבל.