פרק 17: המערכת האנדוקרינית
- Page ID
- 206274
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
על מנת לשרוד, בעלי חיים חייבים להסתגל כל הזמן לשינויים בסביבה. מערכות העצבים והאנדוקריניות פועלות יחד כדי להביא להסתגלות זו. באופן כללי מערכת העצבים מגיבה במהירות לשינויים קצרי טווח על ידי שליחת דחפים חשמליים לאורך העצבים והמערכת האנדוקרינית מביאה להתאמות ארוכות טווח על ידי שליחת שליחים כימיים הנקראים הורמונים לזרם הדם.
- 17.1: מבוא
- אולי מעולם לא חשבת על זה ככה, אבל כשאתה שולח הודעת טקסט לשני חברים לפגוש אותך בחדר האוכל בשש, אתה שולח אותות דיגיטליים ש (אתה מקווה) ישפיעו על התנהגותם - למרות שהם נמצאים במרחק מה. באופן דומה, תאים מסוימים שולחים אותות כימיים לתאים אחרים בגוף המשפיעים על התנהגותם. תקשורת, קואורדינציה ובקרה בין-תאית למרחקים ארוכים הם קריטיים להומאוסטזיס, והיא תפקידה של המערכת האנדוקרינית.
- 17.2: סקירה כללית של המערכת האנדוקרינית
- תקשורת היא תהליך בו שולח מעביר אותות למקלט אחד או יותר כדי לשלוט ולתאם פעולות. בגוף האדם, שתי מערכות איברים מרכזיות משתתפות בתקשורת "למרחקים ארוכים" יחסית: מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית. יחד, שתי המערכות הללו אחראיות בעיקר לשמירה על הומאוסטזיס בגוף.
- 17.3: הורמונים
- למרות שהורמון נתון עשוי לנוע בכל הגוף בזרם הדם, הוא ישפיע על הפעילות רק של תאי המטרה שלו; כלומר, תאים עם קולטנים להורמון המסוים הזה. ברגע שההורמון נקשר לקולטן, מתחילה שרשרת אירועים המובילה לתגובת תא המטרה. להורמונים תפקיד קריטי בוויסות תהליכים פיזיולוגיים בגלל תגובות תאי המטרה שהם מווסתים.
- 17.4: בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס
- ניתן לחשוב על תסביך ההיפותלמוס-יותרת המוח כ"מרכז הפיקוד "של המערכת האנדוקרינית. קומפלקס זה מפריש מספר הורמונים המייצרים ישירות תגובות ברקמות המטרה, כמו גם הורמונים המווסתים את הסינתזה והפרשת ההורמונים של בלוטות אחרות. בנוסף, מתחם ההיפותלמוס-יותרת המוח מתאם את המסרים של המערכת האנדוקרינית והעצבית.
- 17.5: בלוטת התריס
- איבר בצורת פרפר, בלוטת התריס ממוקמת קדמית לקנה הנשימה, פשוט נחותה מהגרון. האזור המדיאלי, הנקרא איזמוס, מוקף באונות שמאל וימין בצורת כנף. כל אחת מאונות בלוטת התריס מוטמעת בבלוטות התריס, בעיקר על המשטחים האחוריים שלהן. רקמת בלוטת התריס מורכבת ברובה מזקיקי בלוטת התריס. הזקיקים מורכבים מחלל מרכזי מלא בנוזל דביק הנקרא קולואיד.
- 17.6: בלוטות התריס
- בלוטות התריס הן מבנים זעירים ועגולים הנמצאים בדרך כלל מוטבעים במשטח האחורי של בלוטת התריס. כמוסת רקמת חיבור עבה מפרידה בין הבלוטות לרקמת בלוטת התריס. לרוב האנשים יש ארבע בלוטות התריס, אך לעיתים יש יותר ברקמות הצוואר או החזה. תפקידם של סוג אחד של תאי פרתירואיד, תאי האוקסיפיל, אינו ברור. התאים התפקודיים העיקריים של בלוטות התריס הם התאים הראשיים.
- 17.7: בלוטות יותרת הכליה
- בלוטות יותרת הכליה הן טריזים של רקמות בלוטות ונוירואנדוקריניות הנצמדות לחלק העליון של הכליות על ידי קפסולה סיבית. לבלוטת יותרת הכליה אספקת דם עשירה וחווים את אחד השיעורים הגבוהים ביותר של זרימת הדם בגוף. הם מוגשים על ידי מספר עורקים המסתעפים מאבי העורקים, כולל העורקים העל-ראנליים והכליות. דם זורם לכל בלוטת יותרת הכליה בקליפת יותרת הכליה ואז מתנקז למדולה של יותרת הכליה.
- 17.8: בלוטת האצטרובל
- נזכיר כי ההיפותלמוס, חלק מהדיאנספלון של המוח, יושב נחות וקצת קדמי לתלמוס. נחותה אך מעט אחורית לתלמוס היא בלוטת האצטרובל, בלוטה אנדוקרינית זעירה שתפקידה אינו ברור לחלוטין. ידוע כי תאי האצטרובל המרכיבים את בלוטת האצטרובל מייצרים ומפרישים את הורמון האמין מלטונין, שמקורו בסרוטונין.
- 17.9: הורמוני גונדאל ושליה
- חלק זה דן בקצרה בתפקיד ההורמונלי של בלוטות המין - האשכים הזכריים והשחלות הנשיות - המייצרות את תאי המין (זרע וביציות) ומפרישות את הורמוני הגונדאל. תפקידי הגונדוטרופינים ששוחררו מהיפופיזה הקדמית (FSH ו-LH) נדונו קודם לכן.
- 17.10: הלבלב האנדוקריני
- הלבלב הוא איבר ארוך ודק, שרובו ממוקם אחורי לחצי התחתון של הקיבה. למרות שמדובר בעיקר בבלוטה אקסוקרינית, המפרישה מגוון אנזימי עיכול, ללבלב יש תפקיד אנדוקריני. איי הלבלב שלו - מקבצי תאים שהיו ידועים בעבר כאיים של לנגרהאן - מפרישים את ההורמונים גלוקגון, אינסולין, סומטוסטטין ופוליפפטיד בלבלב.
- 17.11: איברים עם פונקציות אנדוקריניות משניות
- במחקר שלך על אנטומיה ופיזיולוגיה, כבר נתקלת בכמה מהאיברים הרבים בגוף שיש להם תפקודים אנדוקריניים משניים. כאן תלמדו על הפעילות המייצרת הורמונים של הלב, מערכת העיכול, הכליות, השלד, רקמת השומן, העור והתימוס.
- 17.12: התפתחות והזדקנות המערכת האנדוקרינית
- המערכת האנדוקרינית נובעת מכל שלוש שכבות הנבט העובריות. הבלוטות האנדוקריניות המייצרות את הורמוני הסטרואידים, כמו בלוטות המין וקליפת יותרת הכליה, נובעות מהמזודרם. לעומת זאת, בלוטות אנדוקריניות הנובעות מהאנדודרם והאקטודרם מייצרות את הורמוני האמין, הפפטיד והחלבון. בלוטת יותרת המוח נובעת משני אזורים נפרדים של האקטודרם: בלוטת יותרת המוח הקדמית נובעת מהאקטודרם האוראלי, ואילו בלוטת יותרת המוח האחורית נובעת מה- ect העצבי