Skip to main content
Global

5.7: סקירת פרק

  • Page ID
    206960
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    5.1 שכבות של העור

    העור מורכב משתי שכבות עיקריות: אפידרמיס שטחית ודרמיס עמוק יותר. האפידרמיס מורכב מכמה שכבות המתחילות בשכבה הבסיסית (העמוקה ביותר) הפנימית ביותר (germinatum), ואחריהן שכבת הספינוסום, שכבת גרנולוסום, שכבה לוסידיום (כאשר קיימת), וכלה בשכבה החיצונית ביותר, שכבת הקרנית. השכבה העליונה ביותר, שכבת הקרנית, מורכבת מתאים מתים שנשפכים מעת לעת ומוחלפים בהדרגה בתאים הנוצרים משכבת הבסיס. השכבה הבסיסית מכילה גם מלנוציטים, תאים המייצרים מלנין, הפיגמנט האחראי בעיקר למתן העור את צבעו. המלנין מועבר לקרטינוציטים בשכבה הספינוסום כדי להגן על התאים מפני קרני UV.

    הדרמיס מחבר את האפידרמיס להיפודרמיס, ומספק חוזק וגמישות עקב נוכחותם של סיבי קולגן ואלסטין. יש לו רק שתי שכבות: השכבה הפפילרית עם הפפילות המשתרעות לאפידרמיס והשכבה התחתונה והרשתית המורכבת מרקמת חיבור רופפת. ההיפודרמיס, עמוק לדרמיס העור, הוא רקמת החיבור המחברת את הדרמיס למבנים הבסיסיים; הוא מכיל גם רקמת שומן לאחסון והגנה על שומן.

    5.2 מבני אבזר של העור

    מבנים נלווים של העור כוללים שיער, ציפורניים, בלוטות זיעה ובלוטות החלב. שיער עשוי מתאים קרטיניים מתים, ומקבל את צבעו מפיגמנטים של מלנין. ציפורניים, העשויות גם מתאי קרטיניזציה מתים, מגנות על גפיים של האצבעות והבהונות שלנו מפני נזק מכני. בלוטות הזיעה ובלוטות החלב מייצרות זיעה וחלב, בהתאמה. לכל אחד מהנוזלים הללו יש תפקיד בשמירה על הומאוסטזיס. זיעה מקררת את פני הגוף כאשר היא מתחממת יתר על המידה ועוזרת להפריש כמויות קטנות של פסולת מטבולית. סבום משמש כחומר לחות טבעי ושומר על בריאות שכבת הקרטין החיצונית המתה, הרעועה.

    5.3 פונקציות המערכת האינטגומנטרית

    העור ממלא תפקידים חשובים בהגנה, חישת גירויים, ויסות תרמי וסינתזת ויטמין D. זוהי שכבת ההגנה הראשונה המונעת התייבשות, זיהום ופגיעה בשאר חלקי הגוף. בלוטות הזיעה בעור מאפשרות למשטח העור להתקרר כאשר הגוף מתחמם יתר על המידה. ויסות תרמי מתבצע גם על ידי התרחבות או התכווצות של כלי דם נושאי חום בעור. תאי חיסון הנמצאים בין שכבות העור מסיירים באזורים כדי לשמור עליהם נקיים מחומרים זרים. מאגרי שומן בהיפודרמיס מסייעים הן בוויסות תרמי והן בהגנה. לבסוף, העור ממלא תפקיד בסינתזה של ויטמין D, הנחוץ לרווחתנו אך אינו זמין בקלות במזונות טבעיים.

    5.4 מחלות, הפרעות ופגיעות במערכת האינטגומנטרית

    סרטן העור הוא תוצאה של פגיעה ב- DNA של תאי העור, לרוב כתוצאה מחשיפה מוגזמת לקרינת UV. קרצינומה של תאים בזאליים וקרצינומה של תאי קשקש ניתנים לריפוי רב, ונובעים מתאים בשכבה הבסיסית ובשכבה spinosum, בהתאמה. מלנומה היא הצורה המסוכנת ביותר של סרטן העור, המשפיעה על מלנוציטים, אשר יכול להתפשט/גרורות לאיברים אחרים. כוויות הן פגיעה בעור המתרחשת כתוצאה מחשיפה לחום קיצוני, קרינה או כימיקלים. כוויות מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה בדרך כלל נרפאות במהירות, אך כוויות מדרגה שלישית עלולות להיות קטלניות מכיוון שהן חודרות לעובי העור המלא. צלקות מתרחשות כאשר יש תיקון של נזק לעור. פיברובלסטים מייצרים רקמת צלקת בצורה של קולגן, היוצרת דפוס אריגת סל שנראה שונה מעור רגיל.

    פצעי לחץ וסימני מתיחה הם תוצאה של לחץ מוגזם על העור והרקמה הבסיסית. פצעי לחץ מאופיינים בנמק של רקמות עקב חוסר תנועה, ואילו סימני מתיחה נובעים מצמיחה מהירה. אקזמה היא תגובה אלרגית המתבטאת כפריחה, ואקנה נובע מבלוטות החלב הסתומות. אקזמה ואקנה הם בדרך כלל מצבי עור ארוכי טווח שניתן לטפל בהם בהצלחה במקרים קלים. יבלות ותירס הם תוצאה של לחץ שוחק על העור.