Skip to main content
Global

6.3: הובלה על פני ממברנות

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    208310

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    כפי שאמרנו בעבר (ונאמר שוב), התא החי הוא מערכת רציפה ללא שיווי משקל. כדי לשמור על מצבו החי הן האנרגיה והן החומר צריכים לעבור לתא ומחוצה לו, מה שמוביל אותנו לשקול את הסביבות התוך-תאיות והחוץ-תאיות ואת הממברנה המפרידה ביניהן. ההבדלים בין החלק הפנימי והחיצוני של קרום הפלזמה הם עמוקים. בחוץ, אפילו עבור תאים בתוך אורגניזם רב תאי, הסביבה היא בדרך כלל בעיקר מים, עם מעט מולקולות מורכבות יחסית. בפנים, החלל המוגדר על ידי הממברנה, נמצא תמיסה מרוכזת מאוד (> 60 מ"ג/מ"ל) של חלבונים, חומצות גרעין, מולקולות קטנות יותר ואלפי תגובות כימיות המחוברות זו לזו, הידועות ביחד בשם ציטופלזמה. הציטופלזמה (והקרום סביבו) עוברת בירושה על ידי התא בעת היווצרותו, ומייצגת מערכת רציפה ללא הפרעה שקמה לראשונה לפני מיליארדי שנים.

    קרום דו שכבתי שומנים מהווה מחסום מעניין לתנועת המולקולות. ראשית עבור מולקולות גדולות יותר, חלקיקים או אורגניזמים אחרים, הוא פועל כמחסום פיזי. בדרך כלל כאשר מולקולות גדולות יותר, חלקיקים (וירוסים) ואורגניזמים אחרים נכנסים לתא, הם למעשה נבלעים על ידי הממברנה, במגוון תהליכים החל מפינוציטוזיס (שתיית תאים) ועד אנדוציטוזיס (כניסת תאים) ופגוציטוזיס (אכילת תאים) (תהליך 1). תהליך דומה באופן שטחי, הפועל ב"הפוך ", המכונה אקסוציטוזיס (תהליך 3), מעורב בהעברת מולקולות אל פני התא ושחרורן לחלל החוץ תאי. הן אנדוציטוזיס והן אקסוציטוזיס כרוכים בשלפוחית ממברנה היוצאת ממברנת הפלזמה או מתמזגת אליה. תהליכים אלה משאירים את הטופולוגיה של התא ללא שינוי, במובן זה שמולקולה בתוך שלפוחית עדיין "מחוץ" לתא, או לפחות מחוץ לציטופלזמה. תנועות אלה מונעות על ידי מכונות מולקולריות שונות שנשקול רק בקצרה; הם נחשבים בדרך כלל בפירוט רב יותר בקורסים הבאים בנושא ביולוגיה של התא. נותרה לנו השאלה כיצד מולקולות יכולות להיכנס או לעזוב את הציטופלזמה, זה כרוך במעבר ישיר דרך קרום (תהליך 2).

    תורמים וייחוסים