Skip to main content
Global

15.5: הפחתת סיכונים סביבתיים

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209308

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    ארגוני בריאות הציבור

    מספר רב של תוכניות וסוכנויות בינלאומיות מעורבים במאמצים לקידום בריאות הציבור העולמית. בין מטרותיהם פיתוח תשתיות בתחום הבריאות, התברואה הציבורית ויכולת בריאות הציבור; מעקב אחר התרחשויות מחלות זיהומיות ברחבי העולם; תיאום תקשורת בין סוכנויות בריאות הציבור הלאומיות במדינות שונות; ותיאום תגובות בינלאומיות למשברים בריאותיים גדולים. במידה רבה, המאמצים הבינלאומיים הללו נחוצים מכיוון שמיקרואורגניזמים הגורמים למחלות אינם יודעים גבולות לאומיים.

    סוגיות בריאות הציבור הבינלאומיות מתואמות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכנות של האו"ם. מתוך תקציב של כ -4 מיליארד דולר לשנים 2015—16, כמיליארד דולר מומנו על ידי המדינות החברות והשאר 3 מיליארד דולר על ידי תרומות מרצון. בנוסף לניטור ודיווח על מחלות זיהומיות, ארגון הבריאות העולמי מפתח ומיישם גם אסטרטגיות לבקרתן ומניעתן. ארגון הבריאות העולמי ניהל מספר קמפיינים בינלאומיים מוצלחים לבריאות הציבור. לדוגמה, תוכנית החיסון שלה נגד אבעבועות שחורות, שהחלה באמצע שנות השישים, הביאה למיגור העולמי של המחלה עד 1980. ארגון הבריאות העולמי ממשיך להיות מעורב בבקרת מחלות זיהומיות, בעיקר בעולם המתפתח, עם תוכניות המכוונות בין היתר למלריה, HIV/איידס ושחפת. היא גם מפעילה תוכניות להפחתת מחלות ותמותה המתרחשות כתוצאה מאלימות, תאונות, מחלות הקשורות לאורח חיים כגון סוכרת ותשתיות בריאות לקויות.

    ארגון הבריאות העולמי מקיים מערכת התראה ותגובה גלובלית המתאמת מידע ממדינות חברות. במקרה חירום או מגיפה בבריאות הציבור, הוא מספק תמיכה לוגיסטית ומתאם את התגובה הבינלאומית למצב החירום. ארצות הברית תורמת למאמץ זה באמצעות המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), סוכנות של משרד הבריאות ושירותי האנוש (איור\(\PageIndex{a}\)). ה- CDC מבצע מאמצי ניטור ובריאות הציבור בינלאומיים, בעיקר בשירות ההגנה על בריאות הציבור בארה"ב בעולם המחובר יותר ויותר. באופן דומה, האיחוד האירופי מקיים ועדה לביטחון בריאות העוקבת אחר התפרצויות מחלות במדינות החברות בו ובעולם, תוך תיאום עם ארגון הבריאות העולמי.

    קולאז' עם לוגו ה- CDC, משפחה, מיקרואורגניזמים, שרוול לחץ דם, ברק, עבודת מעבדה ותוצרת
    איור\(\PageIndex{a}\): המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מואשם בהגנה על הציבור מפני מחלות ופציעות. תמונה מאת CDC (נחלת הכלל).

    אחת הדרכים שבהן ה- CDC מבצע משימה זו היא על ידי פיקוח על המערכת הלאומית למעקב אחר מחלות (NNDSS) בשיתוף עם מחלקות בריאות הציבור האזוריות, הממלכתיות והטריטוריאליות. ה- NNDSS עוקב אחר מחלות הנחשבות לחשיבות לבריאות הציבור בקנה מידה לאומי. מחלות כאלה נקראות מחלות הניתנות לדיווח או מחלות הניתנות לדיווח מכיוון שיש לדווח על כל המקרים ל- CDC. רופא המטפל בחולה עם מחלה הניתנת לדיווח נדרש על פי חוק להגיש דו"ח על המקרה. מחלות הניתנות לדיווח כוללות זיהום ב- HIV, חצבת, זיהומים בנגיף הנילוס המערבי ורבים אחרים. לחלק מהמדינות יש רשימות משלהן של מחלות הניתנות לדיווח הכוללות מחלות מעבר לאלה שברשימת ה- CDC.

    מחלות הניתנות לדיווח עוקבות אחר מחקרים אפידמיולוגיים והנתונים משמשים ליידע את נותני שירותי הבריאות והציבור על סיכונים אפשריים. ה- CDC מפרסם את הדו"ח השבועי לתחלואה ותמותה (MMWR), המספק לרופאים ולעובדי בריאות עדכונים בנושאי בריאות הציבור והנתונים העדכניים ביותר הנוגעים למחלות הניתנות לדיווח. טבלה \(\PageIndex{a}\) היא דוגמה לסוג הנתונים הכלולים ב- MMWR.

    טבלה\(\PageIndex{a}\): שכיחות ארבע מחלות הניתנות לדיווח בארצות הברית, שבוע שהסתיים ב -2 בינואר 2016
    מחלה השבוע הנוכחי (2 בינואר 2016) חציון של 52 השבועות הקודמים מקסימום 52 השבועות הקודמים מקרים מצטברים 2015
    קמפילובקטריוזיס 406 869 1,385 46,618
    זיהום כלמידיה טרכומטיס 11,024 28,562 31,089 1,425,303
    ג'יארדיאס 115 230 335 11,870
    זיבה 3,207 7,155 8,283 369,926

    הדוח השבועי הנוכחי של תחלואה ותמותה זמין באינטרנט.

    אסטרטגיות להפחתת סכנות סביבתיות

    מתן גישה למים נקיים הוא אסטרטגיה חשובה להפחתת מפגעים סביבתיים. מכיוון שמחסור במים נקיים אחראי לשלשולים ולמחלות זיהומיות אחרות, במיוחד במדינות מתפתחות, הגישה למים נקיים מגבילה את התפשטות המחלות (סכנה ביולוגית). יתר על כן, מים נקיים מפחיתים את החשיפה לרעלים (סכנות כימיות). ניתן להשיג זאת באמצעות חפירת בארות והקמת מתקני טיפול במים. שיפור התברואה וההיגיינה (למשל, על ידי אספקת מחראות, [איור\(\PageIndex{b}\)] ותחנות שטיפת ידיים) מפחית עוד יותר את התפשטות המחלות הזיהומיות.

    בית שימוש בבור. החור באדמה מוקף בקירות ארוגים.
    איור\(\PageIndex{b}\): כאשר אין אינסטלציה מספקת, מחראות, כגון מחראה בור זה, מונעות מביוב לזהם את אספקת המים. תמונה מאת מזכירות סוזנה (CC-BY).

    באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, השימוש במסנני צינורות עזר למיגור מחלת תולעת גינאה, הנגרמת על ידי תולעת טפילית. אנשים נדבקים במחלה זו כאשר הם שותים מים מזוהמים על ידי בעלי חיים קטנים הנקראים קופפודים המאכלסים את הזחלים. ברגע שהם בגוף, הזחלים מתבגרים בבטן, ותולעים בוגרות בסופו של דבר (ובכאב) יוצאות דרך העור. אם אדם נגוע נכנס לגוף מים בשלב זה, תולעים בוגרות משחררות יותר זחלים למים, וממשיכות את מחזור חייהן. מסנני צנרת הם מבנים דמויי קש המכילים פתחים קטנים מספיק כדי לאפשר מעבר של מים אך לא קופפודים, ומונעים זיהום.

    אסטרטגיה נוספת להגבלת החשיפה למפגעים ביולוגיים היא הפחתת החשיפה לווקטורי מחלות. בהתאם לווקטור ולמחלה הספציפיים זה יכול להיות כרוך בהסרת מים עומדים (מה שמקל על רביית יתושים), יישום חומרי הדברה או שימוש ברשת (איור\(\PageIndex{c}\)). בקרה ביולוגית מופיעה לאט לאט גם בשליטה וקטורית בבריאות הציבור ובאזורים שבמשך זמן רב התמקדו בעיקר בשליטה וקטורית כימית של יתוש האנופלס (וקטור המלריה) והזבוב השחור (וקטור העיוורון בנהר, הנגרם על ידי תולעת טפילית). שחרורם של זכרים סטריליים שימש לשליטה בזבוב tsetse, הווקטור של מחלת השינה האפריקאית. חיסון בעלי חיים המחזיקים במחלות (מאגרים) יכול גם להגביל את הסיכוי לזיהום.

    ילדים ישנים סגורים בכילה כחולה.
    איור\(\PageIndex{c}\): רשת אינה כוללת יתושים, שהם וקטורי מחלות. יתוש האנופלס פעיל רק בלילה, וכך שינה בתוך רשת יכולה להגביל את החשיפה למלריה. תמונה מאת יוזמת הנשיאים נגד יתושים מרכיב ביוזמת הבריאות העולמית של ממשלת ארה"ב (נחלת הכלל).

    מכיוון שזיהום אוויר חושף אנשים לרעלים, הגבלת זיהום האוויר היא אמצעי נוסף להפחתת הסכנות הסביבתיות. זה יכול להיות כרוך בשימור אנרגיה, שימוש באנרגיה נקייה, כגון שמש או רוח (במקום שריפת דלקים מאובנים), אכיפת תקני זיהום אוויר בתעשייה ויישום טכנולוגיות להפחתת זיהום, בקנה מידה תעשייתי או ביתי. מקור עיקרי לזיהום אוויר בתוך הבית הוא בישול באמצעות שריפה בתוך הבית. תנורים סולאריים מספקים אלטרנטיבה נטולת זיהום לאנשים שאין להם גישה לחשמל או גז לבישול (איור\(\PageIndex{d}\)).

    לחם אופה בתנור סולארי בשלג. מראות רפלקטיביות ממקדות את אור השמש בפנים.
    איור\(\PageIndex{d}\): תנורים סולאריים הם אפשרות ללא זיהום לבישול מזון אם חשמל או גז אינם זמינים. תמונה מאת SUN OVEN (דומיאן ציבורי).

    לציבור יש תפקיד חשוב בהפחתת סיכונים סביבתיים. ראשית, על הציבור לעסוק בהתנהגויות למניעת התפשטות מחלות ולמזער את המגע עם רעלים, וחינוך לבריאות הציבור הוא קריטי לכך. במקרה של מחלת תולעת גינאה, אנשים למדו כיצד להשתמש במסנני צינורות וביישנים עליהם להימנע מהשקעת פצעים מהתולעים בגופי מים כדי להגביל את התפשטות המחלות. במקרה של COVID-19, אנשים לומדים להפחית את העברת המחלות על ידי שימוש בשטיפת ידיים תכופה, חבישת מסכות והתרחקות חברתית (איור). \(\PageIndex{e}\)

    צילום מסך מאתר המחלקה לבריאות הציבור בקליפורניה מציג הנחיות למניעת זיהום COVID-19.
    איור\(\PageIndex{e}\): אתר המחלקה לבריאות הציבור בקליפורניה כולל הנחיות להגבלת התפשטות המחלות. בטקסט כתוב "הישאר מעודכן ב- COVID-19. שטפו את הידיים. ללבוש מסכה. שמור על מרחק. הישאר בבית אם אתה חולה." תמונה מאתר CDPH (נחלת הכלל).

    הציבור יכול גם לתמוך במדיניות המפחיתה את החשיפה למפגעים סביבתיים. לדוגמה, במדינות רבות יש חוקים המפחיתים את החשיפה לעישון פסיבי. חוק בקרת חומרים רעילים (TSCA) אוסר או מסדיר כימיקלים מזיקים, כגון אסבסט ומתכות כבדות (איור\(\PageIndex{f}\))..

    בניין הופשט. שטח סגור בפנים פלסטיק שקוף.
    איור\(\PageIndex{f}\): פינוי אסבסט מבניין בבריטניה (בריטניה). בעוד אסבסט אסור לחלוטין בבריטניה, רק שימושים מסוימים של אסבסט אסורים בארצות הברית על פי חוק בקרת חומרים רעילים. תמונה מאת פברואר 101 (CC-BY-SA).

    אסטרטגיות רבות להפחתת מפגעים בריאותיים סביבתיים מתיישבות ישירות עם יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם, במיוחד יעדים 3 (בריאות טובה ורווחה) ו -6 (מים נקיים ותברואה).

    ייחוס

    שונה על ידי מליסה הא מהמקורות הבאים: