Skip to main content
Global

2.7: טיפים לטכניקת שדה למדידת גובה העץ

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    208253

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    הערכת גובה העץ הכולל קלה מאוד לביצוע נכון, אך דורשת שנחשוב כיצד אנו מבצעים את המדידות שלנו. הנה כמה טיפים.

    1. תמיד ללכת למקום שבו אפשר לראות בבירור את צמרת העץ. זה יכול להיות קשה לעשות, במיוחד בדוכנים צפופים, בימים מעורפלים במיוחד, או בדוכנים עם מברשת כבדה. גרירת סרט במברשת בניסיון להגיע לנקודה המיוחדת שבה קצה העץ נראה לעין יכולה להיות מתסכלת, אבל זה צריך להיעשות. זה די נדיר שיש עץ שאי אפשר לראות את הכתר שלו איפשהו בטווח של 150 רגל. זו הסיבה שחשוב להישאר גמישים בבחירת מרחקים אופקיים. בדרך כלל, טעויות במדידת גבהי עצים נובעות ממדידת ענף במקום הקצה, מדידת צמרת העץ הלא נכונה, או ניחוש היכן ראש העץ נמצא בחופה צפופה.

    2. לא תמיד להסתמך על המרחק הקסום הזה של 100 רגל (איור 2.15). לאחר שתרגישו בנוח עם המכשירים בשטח, מצאו שיטה המאפשרת לכם להיות גמישים בבחירת המרחק האופקי שלכם מהעץ. גלה דרך מהירה להתאים את הגבהים שלך עם מרחקים אופקיים משתנים. יש אנשים שצריכים לעקוב אחר נוסחה. אני לא רוצה להתעסק עם הנוסחה, אז אני רק חושב על 100 (עבור% שיפוע) ו -66 (עבור שיפוע טופוגרפי) כדמויות "כיול". לדוגמה:

    • בגובה 33 רגל, אני נמצא 1/2 משרשרת אחת (66 רגל) מהעץ, כך שגובה העץ הוא חצי מקריאות המדרון הטופוגי שלי.
    • באופן דומה, בגובה 50 רגל, אני 50% מהדרך ל 100; כך שגובה העץ הוא 50% מקריאות המדרון שלי. בגובה 90 רגל, גובה העץ הוא 90% מקריאות השיפוע שלי וכו '.
    • נניח שאני מקבל +74% לפסגה, ו — 22% לגדם. 74+22 = 98. אם אני נמצא 60 מטר מהעץ (60% מתוך 100), אז גובה העץ הוא 60% מ 90 = 54 רגל. אם אני נמצא 80 מטר מהעץ (80% מתוך 100), אז גובה העץ הוא 80% מ 90 = 72 רגל. אם אני נמצא במרחק של 120 רגל מהעץ (120% מתוך 100), אז גובה העץ הוא 120% של 90 = 108 רגל.

    איור 2.15. עץ נמדד ממרחק אופקי של 80 רגל. שים לב שגובה העץ קטן מסכום שתי קריאות השיפוע (98). אם אחד קרוב יותר לעץ מ -100 רגל, קריאות המדרון יהיו חריפות יותר (תלולות יותר) מאשר בגובה 100 רגל. לכן, העץ חייב להיות קצר מסכום הקריאות. דרך נוספת לחשוב על זה היא ש-80 רגל הם 80% מ-100 רגל, כך שהעץ צריך להיות 80% מסכום קריאות השיפוע. באופן דומה, אם אחד היה במרחק של 150 רגל מהעץ, גובה העץ הכולל יהיה 150% או פי 1.5 מסכום קריאות השיפוע.