Skip to main content
Global

16.11: מסקנה

  • Page ID
    209733
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    עד לאחרונה ניתנה עדיפות לנוכחות הכתיבה על אובייקט על פני תכונות אחרות בעת קבלת החלטות שימור, גם אם המשמעות היא הקרבה של ראיות מהותיות אחרות. הופעת ההדמיה הדיגיטלית פירושה שגם הציבור הרחב וגם החוקרים עשויים כעת לקיים אינטראקציה עם אובייקט וירטואלי ולא עם המקור, והיא הובילה לזמינות נרחבת של טקסטים וירטואליים, כמו גם למושג השימור הדיגיטלי. עם זאת טקסטים דיגיטליים שימושיים בעיקר בפענוח מילים כתובות, ולכן בדרך כלל הטקסט הוא מוקד ההדמיה ולא תכונות אחרות כגון שוליים וקצוות עמודים, או כריכות. יתר על כן, הדמיה עדיין אינה מסוגלת להעביר מידע מספק על מהותיות הכתיבה עצמה ושל המצע (חימר, פפירוס, קלף, נייר וכו '). לפיכך הדמיה דיגיטלית מספקת במידה רבה תצוגה לא מהותית ושטוחה יחסית של הספר או המסמך. הדמיה תלת מימדית ו- 2D +, כגון הדמיית טרנספורמציה רפלקטיבית (RTI; למשל Graeme et al. 2011; Piquette בקרוב;) וטיפול וירטואלי באובייקטים מתפתחים במהירות, אך גם אלה עדיין אינם יכולים לספק את המידע החושי העדין על החומריות הניתנת כאשר אנו נוגעים בדבר האמיתי במו ידינו (למשל הערכה של מרקם פני השטח, הטמפרטורה הנראית לעין, משקל, וכן הלאה; פרית'רך וג'פסיוטין 2007).

    יתר על כן, השימוש הנרחב בתמונות דיגיטליות מביא לדילמת שימור חדשה - כיצד לשמר את התקני האחסון (למשל תקליטורים ו- DVD) ואת החומרה והתוכנה הדרושים להפעלתם (למשל Keene 2002). אלה כבר מציגים בעיות שימור משמעותיות מכיוון שהטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר עד שגרסאות קודמות מתיישנות במהירות ובלתי שמישות, גם מכיוון שפלסטיק מעורב בייצור חומרה ודיסקים, ופלסטיק רבים אינם יציבים. אפילו אובייקטים וטקסטים וירטואליים פגיעים, ולכן החומריות של הכתיבה והמצע ממשיכה להיות בעלת חשיבות ראשונית (במיוחד כאשר מפרשים משמעות) ונשארת מוקד תרגול השימור.