להלן תרגומי השברים המרכזיים של מכתב הפפירוס מהמאה ה -3 לפני הספירה (תרגום עם שינויים קלים מ- Renberg and Naether 2010): [ביוונית]
פ. קהיר 10328, רקטו
... זה גם (?) נראה לי טוב שעלי להודיע לך באופן מלא על החלום שלי, כדי שתדע באילו דרכים האלים מכירים אותך. כתבתי להלן במצרית כדי שתדע במדויק (אייגיפטיסטי דה היפגראפסה, הופו אקריבוס איידס). כשעמדתי ללכת לישון כתבתי שני מכתבים קצרים, האחד הנוגע לטאונצ'יס בתו של תרמו- זה והשני הנוגע לטטימוטיס בתו של טאוס, שהיא בתו של תלמיוס, ועוד אחד...
P.Cairo 30961, רקטו
... שפכו משקה לעצמכם (או משחו), באיזה אופן חגגתי גם יום משובח (kalen).
פרידה. שנה 2, פאופי 26.
[בשלב זה ב P.Cairo 30961 recto, תלמיוס מתחיל לכתוב בדמוטי] ראיתי את עצמי בחלום באופן הבא: אני עומד בפתח המקדש. כומר יושב שם, ואנשים רבים (~ remetch) עומדים לידו. הכומר דיבר אל האנשים שעמדו שם: "..."
פ. קהיר 30961, להיפך
... דיברתי [אל] הקדוש [פרי] הנ"ל: "האיש של פאמון - מי זה?" הוא אמר: "זה נבוטיס". ראה, התשובה שנתנו לי: האיש של פאמון שאותו כינה: "הוא/אלה החיים". הוא אומר: "טאונצ'יס", (ו) היא אמרה לי: "האיש של פאמון, מי זה?" הוא אמר, "נבוטיס הוא זה שאמר את זה". מי שנמצא שם אומר: "אישה זה בחוץ לתת לי..."
מכתב זה מתוארך למאה השלישית לפני הספירה, והוא הוערך כי הוא מאזור פיום, אם כי העורכים האחרונים הטילו ספק במקור זה (Bagnall and Derow 2004; Goodspeed 1902; רנברג ונאתר 2010; שפיגלברג 1908; וילקן ופון מיטיס 1912; ויטקובסקי 1911). אם אכן מדובר בתאריך של המאה ה -3, זה חייב להיות מאוחר, בשל השימוש בעט הקנה לכתיבת המצרי, מה שמרמז על תאריך לאחר 230 לפנה"ס (Depauw 1997:83). שאלת העניין של הפפירוס הזה היא מדוע תלמיוס עובר מיוונית למצרית כדי לתאר את חלומו. הוא כותב "כתבתי להלן במצרים, כדי שתוכלו להבין במדויק". אך האם זה אומר שהיוונית של אכילס לא הייתה בקיאה? כפי שהציעו וילקן ופון מיטיס לפני מאה שנה, מסקנה כזו תהיה אבסורדית, שכן אם תלמיוס היה חושב שהידע של אכילס ביוונית אינו מספיק, הוא לא היה כותב לו מכתב יווני מלכתחילה (וילקן ופון מיטיס 1912:74). נראה כי הסיבה לשינוי השפה חייבת לנבוע ממשהו שאינו יכולת שפה. אפשר לזהות סיבות תרבותיות לשינוי (למשל שכאשר דו לשוניים דנים בנושאים דתיים במצרים התלמית, בצורה מדוברת או כתובה, הם עשויים נוטים להשתמש במצרים ולא ביוונית). או שאפשר לזהות סיבות לשוניות (למשל שכדי לפרש חלום כראוי יש להסתכל על המילים עצמן - סגנון פרשנות חלומי שנמצא במדריכי פרשנות חלומות יוונית ומצרית כאחד). אני שוקל אפשרויות כאלה במקומות אחרים (קיד 2011). אולם כאן, במקום לעסוק בסיבות לשוניות או דתיות, ברצוני לשקול את ההשפעות הפיזיות שהיו קיימות כאשר תלמיוס עשה שינוי שפה זה, במיוחד בנוגע לתסריטים עצמם ולפרקטיקה החומרית של כתיבת שני תסריטים אלה. ניתן לטעון כי החומר של משטח הכתיבה, העטים והדיו הסתבכו באותה מידה בחוויית הכתיבה של תלמיוס כמו המילים והצלילים הלא מהותיים והממושגים, ולכן כדאי לבחון את החומרים מקרוב יותר בפני עצמם. אם יוונית ומצרית היו נכתבות בדרך כלל בכלים שונים באמצעות שיטות מגולמות שונות, האם הבדלים פיזיים אלה יכולים להודיע על שינוי השפה? למרות ששינויי שפה נתפסים בדרך כלל כאירועים מוחיים, תנועות היד, חומריות העטים ויישום דיו על פפירוס עשויים להניע גם את מעברי השפה, לא כליווי פסיבי, אלא כסוכנים פעילים. לחומרים האלה אני פונה עכשיו.