Skip to main content
Global

11.5: סימני ייצור

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209909

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    כאמור, קשה לאתר היבטים רבים של ייצור חפצים רשומים ושימוש במרחב-זמן לפני התצהיר בבית הקברות. עם זאת, ניתן להסיק כמה פרקי פעילות המעורבים בהפיכת חומרי חפץ וכיתוב שלהם מסימני ייצור ושינויים אחרים במשטח. באמצעות בדיקה ממקור ראשון או תצלומים ברזולוציה גבוהה או טכניקות תיעוד אחרות של משטחי חפץ (ראה Piquette בקרוב), ניתן להסיק התנהגויות רבות הכרוכות במעשי סימון. יתר על כן, כאשר הוא מבוסס על תיאוריות של פרקטיקה חברתית, הרעיון של מחקר chaine opeératoire מעניק התבוננות אמפירית רבה בנוגע לפעילויות הרצף של עיבוד חומרים עתיקים. בהמשגה של פרקטיקות גרפיות חשוב גם לאכלס חשבונות באנשים קודמים ובפעולות מגולמות במקום להתמקד לבד בכלים ובתוצאות השימוש בהם (ראה Dobres 2000:21—22, איור 1.2, 166—169).

    כפי שדנתי במקומות אחרים, דגש אמנותי בחקר עדויות גרפיות מצריות מוקדמות חושף את השפעת החומריות על ביטוי ומראה התמונה, כולל בחירה מוגבלת של משאבים חומריים מסוימים, שיטות להמרה ועיצוב, טכניקות לעיבוד תמונות (למשל חיסור או תוספת של חומרים), ושינויים והמשכיות במוסכמות לארגון תמונות (Piquette 2007; 2008). לדוגמה, ניתן להסיק את הרצף בו התרחשו הכיתוב והחיתוך והעיצוב של תוויות עצם קדמיות מאוחרות מתמונות חתוכות שנראות כאילו נחתכו כאשר הופרד הלוח מלוח העצם האב שלו (דרייר 1998:137; קאהל 2001:111; ראה גם Wengrow 2008:1027). תמונות שנחתכו על ידי הנקב מצביעות גם על כך שהחתך התרחש לפני הקידוח/גילוף של הנקב (למשל דרייר 1998: [t] 123, [d] 125, מס' 90, [עמ '] pl. 31, מס' 90). דפוס בין כמה תוויות כתובות המתוארכות לשלטונו של קאאה, השליט האחרון של השושלת הראשונה (Piquette 2008:103—104), מדגים את הנקודה התיאורטית הנוגעת להתפתחות המשמעות הכתובה הן כתהליך והן כתוצאה של אותו תהליך, וכסעפת בבנייתו המשמעותית (מבוטאת בערך: חומר+כלי + מעורבות מגולמת+טכניקה+בחירת קומפוזיציב+זמן+מרחב חברתי = תמונה) וצריכה (תמונות) + מעורבות ותפיסה מגולמת על ידי סוכן בעל ידע של מעשה בונה ו/ או תוצאה+זמן+מרחב חברתי = כלומר בנייה).