Skip to main content
Global

9.6: מסקנה

  • Page ID
    209981
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    הוכח כי הנוהג של חיתוך טבליות חימר, ככל שמספרות לנו הראיות הנוכחיות, היה ידוע לשניים מכלל שלוש מערכות הניהול האגאיות. טבליות הירוגליפיות של כרתים, שנשמרו במספרים קטנים, אינן מראות עקבות של חיתוך. לעומת זאת, לסורגים הירוגליפיים של כרתים יש מקרה אחד של חיתוך. קווים אנכיים רשומים על סורגים כאלה דומים לקווים דומים שסימנו היכן יש לחתוך את הלוחות המוארכים ליניאריים B (RCT), אך הגיע למסקנה כי לקווים במסמכים הירוגליפיים של כרתים אין אותה פונקציה.

    הסיבות מאחורי חיתוך לינארי A, במיוחד בהאגיה טריאדה, נותרו לא ברורות, מכיוון שטבליות חתוכות מרווחות מדי לטקסט החתום, ולכן היפטרות מחלקים מיותרים של טבליות אינה הסבר תקף.

    ב- Linear B, לפחות בקנוסוס, נעשה שימוש בחיתוך בשני סוגי הטבליות, ההבדל הוא שטבליות בצורת עמוד נחתכות בתדירות נמוכה יותר מאשר טבליות מוארכות. בשני המקרים, שני הליכי חיתוך חלופיים אפשריים: 1) שלסופר לא הייתה תפיסה מוקדמת ברורה של כמות הטקסט לטאבלט המסוים, ולכן הלוח נחתך לאחר שנרשם על מנת להסיר את שאריות החימר ללא טקסט; 2) כי עוד לפני הכתיבה היה לסופר מושג ברור לגבי כמות הטקסט, כך שהטאבלט, אם היה גדול מדי, נחתך עוד לפני שנרשם.. לצורך מחקר זה אין זה משנה במיוחד באיזה סדר זה נעשה; כנראה שלעולם לא נוכל לשחזר את הסדר. לעת עתה חשוב יותר לקבוע כי ככל הנראה נחתכו טבליות בצורת עמוד על מנת להסיר חימר מיותר, ואילו ייתכן שגם טבליות מוארכות נחתכו לצורך סידור מחדש של המידע.

    בקשר לכל אלה, אני מסכם בשלוש נקודות שנותרו לא ברורות ולכן מציגות תחומים להמשך מחקר לשאלת הכתיבה כפרקטיקה חומרית. הנקודה הראשונה היא שלמרות שללינארי B היו כללים פינקולוגיים ואפיגרפיים מוצקים בהרבה מאשר לינארית A (Tomas 2012), כמה טבליות בצורת עמוד לא חתוכות גדולות מדי לטקסט שלהן (לדוגמה, KN E 749+5532 או KN C 911), כלומר הם מסיבה כלשהי לא נותרו חתוכים, למרות שתרגול החיתוך היה מוכר לסופרים לינאריים B. אנחנו לא יודעים למה זה כך.

    שנית, אם נקבל כי טבליות לינאריות B נחתכו כך שיתאימו לטקסטים קצרים יותר, מדוע חלק מהטאבלטים החתוכים עדיין גדולים מדי עבור הטקסט הכתוב (לדוגמה, TH Av 104 [+]) 191)? מקרים כאלה אינם בשפע, אך הם זוכרים מקרים דומים של טבליות חתוכות לינאריות A מ- Haghia Triada, כפי שנדון בעבר.

    הנקודה הסופית עשויה להיות פשוט צירוף מקרים הנובע ממצב השימור הירוד של טבליות לינאריות B, אך מעניין מאוד לציין כי בקנוסוס נוצר הצד השמאלי או הימני של טבליות מוארכות רבות שנשמרו במלואן על ידי חיתוך (למשל KN Fp 5, KN V 56 ממרבצים קנוסיים אחרים, או KN Sc 103+5069+5145 ודוגמאות רבות מה- RCT). רק לכמה טבליות מוארכות שהשתמרו במלואן מקנוסוס יש קצוות לא חתוכים! בדרך כלל ההנחה היא שהשטחים הליניאריים B יצרו טבליות מוארכות בודדות קטנות יותר לתיעוד טקסטואלי ממוקד כבר, אך עדות חיתוך זו מעלה את השאלה האם זה באמת היה המקרה בקנוסוס. סביר יותר שהמשטחים ייצרו בדרך כלל טאבלט מוארך אחד ארוך ללא מחשבה על טקסט מסוים, וטאבלט כזה נכתב ונחתך לרשומות נפרדות ככל שהמידע יגיע. לאחר פרסום הקורפוס, יהיה מעניין לראות האם הלוחות המוארכים הפיליאניים תומכים בהצעה זו ואילו ראיות אחרות עשויות לצוץ כדי להבהיר עוד יותר את הבנתנו את המסמכים הללו ביחס לתרגול חומרי.