Skip to main content
Global

3.1: תקציר

  • Page ID
    209798
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    פרק זה בוחן כיצד ניתן להבין את הכתיבה כטכנולוגיה חומרית. בדרך זו אנו יכולים להבין את הטקסט כלא רק בעל השפעה או השפעה בגלל תוכנו, אלא גם בגלל צורתו החומרית והדרכים שבהן הצורה נתפסת ומשתמשת בה. אובייקטים טקסטואליים - ביטוי המדגיש את האופי החומרי והטקסטואלי בו זמנית של החפצים בהם אני דן - משיגים סוגים מסוימים של עבודות הנשענות הן על התוכן והן על אופיו החומרי של הטקסט. על ידי התייחסות לטקסטים באור מלאכותי, אני טוען שטקסטים עושים עבודה חשובה בארגון העולם החומרי. יתרה מזאת, הצורות החומריות הספציפיות שטקסטים לוקחים משפיעות על הדרכים בהן מתבצעת עבודה כזו, ועל הדרכים בהן משמעויותיהם נתפסות ונצרכות חזותית. אני חוקר את הרעיונות האלה בהקשר של שלושה חפצי טקסט של מאיה, כולם כתובים בכתיבה קלאסית של מאיה: אנדרטת אבן, כלי קרמיקה צבוע וסט מחטי עצם חרותות; בכל מקרה, אני מציע שטכנולוגיה אוריינטציה פועלת. כלומר, התפיסה והשימוש באובייקטים טקסט אלה משמשים לאיתור אנשים בנופים מוגדרים תרבותית, ובמיוחד בנופים חברתיים-פוליטיים הכוללים היבטים חווייתיים ודמיוניים כאחד. החוויה של טקסטים אלה אפשרה לצופים קדומים למקם את עצמם לאורך סדרת צירים, שלא כולם ברורים או נראים באמצעות אופנים אחרים של ניתוח חומרי. במקרים מודרניים ועתיקים כאחד, טכנולוגיות אוריינטציה כוללות גישה לתוכן המעצב פעולות אנושיות בעולם, ואשר נחווה בדרכים ספציפיות המייצגות השקפות עולם מסוימות ומשותפות. אובייקטי הטקסט שאני בוחן מקודדים נקודות מבט שאיתרו את יחידי המאיה בעמדות יחסיות באמצעות ביטויים של הצורה והאופי של התחומים שבהם הם חיו, כולל ממדי טריטוריאליות, תפיסות זמניות ומבנים של הבדל אישי ומוסדי. באופן משמעותי, אובייקטי הטקסט שנבדקו אינם מאושרים במצבם החומרי, אלא משתנים הן בצורה והן במקום ובאופן השימוש, ומניבים מאפיינים דינמיים מפתיעים.


    כיצד לצטט את פרק הספר הזה:
    ג'קסון, ס '2013. כתיבה כטכנולוגיה חומרית: התמצאות בתוך נופים של עולם המאיה הקלאסי. בתוך: פיקט, ק 'ווייטהאוס, ר' ד '(עורכים) כתיבה כפרקטיקה חומרית: חומר, משטח ובינוני. עמ '45-63. לונדון: עיתונות Ubiquity. דוי: dx.doi. אורג/10.5334/bai.c