1.7: כתיבה כפרקטיקה חומרית - מחקרים קודמים ואחרונים

Last updated
Save as PDF

Page ID: 210065

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מאז הקמת הכנס בתחילת 2008, התכנסותו באמצע 2009, ובמהלך עריכת כרך זה, למדנו על עבודה על היבטים חומריים של כתיבה המתייחסת, עתיקים ומודרניים כאחד, שלא היו מוכרים לנו ואשר לא היה סביר לגלות באמצעות מנגנוני חיפוש ביבליוגרפיים רגילים. אף על פי כן, בזמן הכתיבה לא קיימת יצירה באורך ספרים שלוקחת את חומריות הכתיבה כנושא המרכזי שלה, וגם אין כזו המאגדת מגוון רחב של דוגמאות מהקשרים תרבותיים שונים. זה לא אומר שאין עניין בנושא - רחוק ממנו - אבל המחקר היה לסירוגין ומפוזר. באופן מסורתי הכתיבה הייתה כמעט אך ורק תחום הפילולוגים, הבלשנים, ההיסטוריונים והמומחים הספרותיים שעסקו בעיקר בנושאי שפה ומשמעותם (במובן התרגום) של טקסטים. עבודה כזו חיונית, אך כפי שמדגים מחקרים עדכניים, הקשבה ליחסים בין תרגול סופרים, חומרים וכלים ומשמעויות טקסטואליות חיונית גם היא (למשל טיילור 2011). תחומים אחרים של מחקרים טקסטואליים כמו היסטוריה של ספרים ולימודי דת מכירים יותר ויותר בכך שכתיבה אינה מדיום שפה שקוף הזקוק לחומריות רק במקום היישום או האיור שלה, אלא ש"... עצם החומריות של הכתיבה משפיעה על מגוון התגובות הפרשניות וקבלות הפנים של הטקסט "(פרנץ 1998; ראה גם O'Hara et al. 2002).

בתוך הארכיאולוגיה, 'כתיבה' וצורות אחרות של 'תרבות חזותית' ³ נותרו היקפיים לדיונים על תרבות חומרית וניסיון אנושי בעבר. עולמות חומריים משוחזרים מאוכלסים בסירים, ליטיקה וכלים אחרים, פריטי קישוט ומערך של חפצים אחרים, אך כתובות, כתבים, מסמכים, טקסטים, כתבי יד וכן הלאה מופיעים לעתים רחוקות מדי. באופן דומה, תרשים שינוי והמשכיות בטכנולוגיות של חברות עבר מייצג תחום ליבה של מחקר ארכיאולוגי, וגם כאן ההיבטים הטכנולוגיים של כתיבת ייצור ושימוש כחפץ חומרי מופיעים רק קצרים, אם בכלל (למשל שיפר וסקיבו 1987). העובדה שתכונות ומערכות יחסים טכנולוגיות משמעותיות להבנת מראה התסריט, המשמעות והתפקוד הוכרו זה מכבר בפפירולוגיה (למשל Tait and Leach 2000). מכניקת הכתיבה, משימוש בכלים ובחירת חומרים, כמו גם יציבה ותנועה גופנית של הסופר בעבודה חשובים להבנת טכנולוגיות הכתיבה. סופרים עשויים לייצר את החומרים והכלים שלהם בעצמם, או לרכוש אותם מאחרים (פלימה 1985:102; 1988:27; Quirke 2011:280; Sjöquist ו- Åström 1991:7, 20, 29—30; טיילור 2011:7—12, 21—23). חשיבות החומריות והטכנולוגיה מוכרת גם במסגרת מחקרי יתדות. ג'ונתן טיילור (2011) הציג לאחרונה סקר של היבטים חומריים של טבליות חימר יתדות. בעוד שמורפולוגיה של סימנים עשויה להיות הכלי העיקרי לביטוי המשמעות, היא יכולה להיות קשורה גם להיבטים חומריים אחרים, כגון סוגי חימר, הכנתם והשימוש בהם כליבות טבליות או יריעות חימר עדינות יותר עטופות סביבן, צורת הטאבלט הכוללת, עיצוב פני השטח, צורת חרט וטכניקות החתך או הרושם. התחשבות מלאה יותר בחומרי כתיבה וטכנולוגיות חיונית לתיאור הוליסטי של משמעויות טקסטואליות וקשורות, החל מתיארוך ועד לתהליכי תרשים של שינוי והמשכיות (Quirke 2011:280), העברת ידע ורכישת מיומנויות ותהליכי התמקצעות, וכלה בהיבטים של סופר או מעתיק. זהות חברתית ויחסים (למשל Janssen 1987) בתוך קהילות כתיבה ורחבות יותר של תרגול. בתוך השיח המתפתח הזה נועד כרך זה לתרום מומנטום.

³ מונח זה משמש כאן מתוך מודעות לחשיבותן של צורות אחרות של תפיסה חושית.