2.1: מבוא
- Page ID
- 210991
הרגלים בכתיבה כמו בחיים מועילים רק אם הם נשברים ברגע שהם מפסיקים להיות מועילים. - וו סומרסט מוהם
פרק זה עוסק בהרגל. כפי שציין פעם סמואל בקט, "הרגל הוא הנטל שכבל את הכלב לקיאו." מדהים עד כמה בעקביות אנו חוזרים על אותן טעויות קטנות בדיוק מתוך הרגל בלבד. עם זאת, אנו יכולים להתמודד עם הרגלים אלה על ידי זיהוים כדפוסים וכתיבה עם עין עבורם. כסטודנט לתואר שני, פעם אייתתי לא נכון את המילה "נפרד" (באמצעות "e" באמצע) 16 פעמים בבחינה. הפרופסור שלי הקיף את המכתב הפוגע בכל פעם וציין בגלות, "הלוואי שהיית יכול לאיית טוב יותר." החיטוט שלו ריפא אותי, ו (לדפוק עץ) מאז לא כתיבתי נכון "נפרד". תלמידים רבים מגלים שהם קלטו את ההרגל להכניס פסיקים באופן אוטומטי לפני מילות יחס או אפילו לאחר צירופים ולא לפני כן. אולם לאחר זיהוי הרגלים כאלה ניתן לטפל בהם ביעילות.
לא משנה כמה הם נראים מצמררים, חשוב לשלוט בפרטים על פיסוק, מכניקה, אותיות רישיות ואיות. אפילו כאשר בודק האיות ובודק הדקדוק מופעלים לנצח, אנו יכולים לעשות הרבה טעויות זעירות המשפיעות עמוקות על משמעות המשפט. אני מכיר מהנדס שדיווח שוב ושוב על סכומי דולרים לא מדויקים ללקוחות בגלל ההגהה המרושלת שלו. קראתי דוחות ממשלתיים של מדענים שפורסמו היטב שבהם נעשה שימוש לרעה במעי הגס יותר מתריסר פעמים בדוח אחד. אפילו כללי היוון יכולים להיות חשובים מאוד למשמעות: סטודנט בגיאולוגיה, למשל, חייב להיות מודע אם להשתמש באותיות רישיות "עידן הקרח" או לא (כן כשאתה מתכוון לעידן הקרחוני הספציפי; לא כשאתה מתכוון לאחת מסדרה של תקופות קרות לסירוגין עם תקופות של חום יחסי). לבסוף, שגיאות מכניות קטנות (כגון קיצור מונח או ראשי תיבות בצורה לא נכונה) משקפות רשלנות כללית והתעלמות מהמוסכמה.
אז לעבוד על הדברים הקטנים. נסו להבין סימני פיסוק כיחידות המשפיעות על דקדוק ומשמעות, וקבלו איות, רישיות ומכניקה נכונים כצרכים מקצועיים. פרק זה יעזור לך לעשות זאת מבלי לטבול אותך בביצה דקדוקית.
לימוד עצמי
לשיעורים נוספים בנושא פיסוק, בקר בדפים הבאים:
מאמר "היסטוריה קצרה של פיסוק" מתוך about.com
מאמר "סקירה קצרה של פיסוק" ממעבדת הכתיבה המקוונת של פרדו (OWL)