12.8: השפעות החלל

במערכות טורף-טרף, במיוחד באזורים סגורים, הטורף נוטה ללכוד את כל הטרף ואז לרעוב, כך שהמערכות "מתרסקות". אך על פני שטחים גדולים ניתן להעלות על הדעת שטורף יכול למחוק לחלוטין את טרפו באזור אחד ולא להיכחד, מכיוון שהוא יכול פשוט לעבור לאזור אחר בו הטרף עדיין קיים. לאחר מכן הטרף יכול לאכלס מחדש את האזור ממנו התרוקנו.

תארו לעצמכם סדרה של תאים מחוברים שבהם, עם מגבלות מסוימות, טורף וטרף יכולים לנדוד בין תאים סמוכים. כעת, למרות שהמערכת עשויה להיות לא יציבה מקומית ולהתרסק בתאים בודדים, המערכת כולה בכל התאים יכולה להיות יציבה ולהתמיד ללא הגבלת זמן.

בשנות השלושים ערך האקולוג הרוסי גאוזה קבוצה מפורסמת מאוד של ניסויים מוקדמים בתחרות בין פרוטוזואה, אך הוא גם למד טריפה של דידיניום על פרמציום. האוכלוסיות שהקים היו בדרך כלל מתרסקות ונכחדות, כשהדידיניום אוכל את כל הפרמציה ואז מוצא את עצמו ללא אוכל. עם זאת, אם הוא עשה מקומות לטרף הפרמציום להסתתר, המערכות יכלו להימשך מחזורים רבים.

בשנות השישים הבחין קרבס שאוכלוסיות של עכברים מגודרים, אפילו אלה עם חצי דונם מלא בתוך הגדר, יתרסקו וייעלמו לאחר רעיית יתר של בית הגידול שלהם. אך באזורים שבהם הורשו להתפזר, האוכלוסיות היו מתמידות.

האפקר ערך גם ניסויים נרחבים, שוב בשנות השישים, עם קרדית ותפוזים. אוכלוסייה אחת של קרדית על תפוז בודד תתרסק וכל האוכלוסייה תיעלם. שימוש בתפוזים מרובים עם נתיבי נדידה מוגבלים ביניהם, לעומת זאת, אפשר למערכת להתמיד במשך דורות רבים.

ובשנות השבעים עשה לוקינביל עבודה דומה עם פרוטוזואה באמבטיות מים - אמבטיות גדולות וגדולות יותר המחזיקות מערכות טרף זעירות. הוא גילה שככל שהאמבטיה גדולה יותר, כך המערכת נמשכה זמן רב יותר.

הנקודה שיש לזכור כאן היא שעצם נוכחותו של מבנה מרחבי, בצורה כזו או אחרת, יכולה לאפשר למערכת טורף-טרף להתמיד. הסיבה הבסיסית היא פשוט שמינים יכולים להיכחד באזורים מסוימים תוך התיישבות מתמדת של אזורים אחרים, תוך שמירה על אוכלוסייה המהבהבת פנימה והחוצה באופן מקומי, אך נמשכת ברחבי העולם.