Skip to main content
Global

10.1.1:1 השוואה בין מערכת אקולוגית טבעית ואגרו-אקוסיסטם

  • Page ID
    206025
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מיני מזיקים יכולים להיות נוכחים במערכות חקלאיות, אך אינם גורמים לאובדן יבול יבול משמעותי או להפחתת תפוקת בעלי החיים. למה? אילו גורמים מונעים מאוכלוסיות מזיקים להפחית את היבול? הסבר אחד יכול להיות שהיבול או בעלי החיים עמידים בפני המזיק. לדוגמה, צמח יבול עשוי לייצר תרכובות הדופות זיהום פתוגן או מרתיעות האכלת חרקים. ואם התנאים והמשאבים הסביבתיים הם אידיאליים, ייתכן שהצמח יוכל לגדול ולהתאושש מהדברת מזיקים. אילו תהליכים וגורמים אקולוגיים אחרים עשויים לתרום לחוסן החקלאי בפני מזיקים או לחצים אחרים כגון שינויי אקלים?

    הפעל את הלמידה שלך

    שאלה 1 - תשובה קצרה

    צייר פירמידת רשת מזון ותייג את הרמות הטרופיות כקטגוריות של אורגניזמים עם i. יצרנים ראשוניים בתחתית, ii. אוכלי עשב הַבָּא, ii. אוכלי כל וטורפים בראש הפירמידה. בחר מערכת אקולוגית טבעית ורשום את כל המינים שאתה יכול לחשוב עליהם שנמצאים בכל רמה טרופית במערכת האקולוגית הטבעית. לאחר מכן צייר פירמידת רשת מזון שנייה עבור סוג של חווה שאתה מכיר, ורשום את כל המינים שאתה עשוי למצוא בכל רמה טרופית. תאר כיצד המערכת האקולוגית הטבעית והאגרו-אקוסיסטם שלך משתווים. במה הם שונים?

    (הוסף תיבת טקסט)

    לחץ לתשובה

    תשובה: אמורים להיות
    לך מינים רבים נוספים בכל רמה טרופית במערכת האקולוגית הטבעית. בנוסף, המגוון הגנטי בתוך המינים במערכת האקולוגית הטבעית גדול בדרך כלל מאשר במערכת האגרו-אקולוגית
    .

    שאלה 2 - תשובה קצרה

    Odum (1997), אקולוג סיכם כמה מההבדלים התפקודיים העיקריים בין מערכות טבעיות לאגרו-מערכות המוצגות בטבלה שלהלן. שקול כיצד פירמידות המזון הטבעיות והאגרו-אקולוגיות שלך מציעות דוגמאות להבדלים במערכת האקולוגית שלהלן. כמה מינים טורפים וטפילים יש במערכת האקולוגית הטבעית ובאגרו-אקוסיסטם? כיצד עשויה נוכחותם של אורגניזמים טורפים וטפילים להשפיע על מזיקים חקלאיים? כיצד המגוון הגנטי עשוי לתרום לניהול מזיקים וליציבות המערכת האקולוגית?

    (הוסף תיבת טקסט)

    לחץ לתשובה

    תשובה:
    למרות שאולי אינך מכיר מינים טפיליים כגון צרעות ונמטודות, סביר להניח שאתה יכול לחשוב על מינים טורפים רבים: בני אדם, יונקים גדולים וקטנים, ציפורים טורפות, מכרסמים, דגים ופרוקי רגליים (למשל חיפושיות, עכבישים, נמלים וכו ')

    במערכות אקולוגיות טבעיות נוטות להיות יותר נישות ומגוון גבוה יותר של מינים בהשוואה לרוב המערכות החקלאיות המנוהלות שהן פשוטות יותר, בעלות פחות מינים טורפים וטפילים ופחות מגוון גנטי בתוך מין. כפי שהטבלה שלהלן מציינת עם פחות אינטראקציות טרופיות, ישנם פחות מינים להפחתת אוכלוסיות המזיקים ולמנוע מהם להפחית את היבול והאיכות החקלאית. יתר על כן, עם מגוון גנטי נמוך בתוך מינים חקלאיים ועל פני הנוף, המערכת החקלאית חשופה יותר להתפרצויות מזיקים מאשר מערכות אקולוגיות טבעיות.

    מערכות אקולוגיות טבעיות ומערכות אגרו-אקולוגיות
    רכוש מערכת אקולוגית טבעית מערכות אגרו-אקולוגיות
    שליטה אנושית נמוך גבוה
    פרודוקטיביות נטו בינוני גבוה
    מינים ומגוון גנטי גבוה נמוך
    אינטראקציות טרופיות קומפלקס פשוט, לינארי
    הטרוגניות של בית גידול קומפלקס פשוט
    מחזורי תזונה סגור פתוח
    יציבות (חוסן) גבוה נמוך