Skip to main content
Global

6.2: חנקן וזרחן בקרקע- ניהול אנושי של חומרים מזינים מרכזיים

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    206328

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מבוא

    רכיבה על תזונה וניהול חומרים מזינים לקרקעות בייצור מזון

    במודול 5.2, אנו מציגים תיאור בסיסי של מחזור חומרים מזינים וניהול חומרים מזינים במערכות ייצור מזון. כאשר אנו מדברים על חומרים מזינים בהקשר זה, אנו מתכוונים לחומרים המזינים הדרושים לגידול יבולים הנלקחים מקרקעות על ידי שורשי צמחי היבול. אלה כוללים את החומרים המזינים החשובים חנקן (N) וזרחן (P) אשר יהוו את המוקד של מודול זה. אנו מתייחסים ל-N ו-P כאל חומרים מזינים "חשובים" מכיוון שהם נחוצים בכמויות גדולות, ביחס לכמויות הזמינות בקרקעות רבות. במונחים חקלאיים ואקולוגיים, אנו אומרים שגידולים וייצור מזון מגיבים במיוחד לשפע N ו-P: מחסור ב-N או P גורם לירידות דרמטיות בייצור המזון, בעוד שהספקות והשפע יעלו את התשואות, כך שאספקת N ו-P היו מוקד של ניהול אנושי לשמירה על ייצור המזון. נתחיל לדבר על הדרך בה N ו- P מסתובבים במחזורים בכל המערכות האקולוגיות, כולל המערכות האגרו-אקולוגיות המנוהלות על ידי בני אדם לייצור מזון. מערכות ניהול אנושיות בחקלאות ממלאות אפוא תפקיד מרכזי בשינוי מחזורי החומרים המזינים הללו על מנת לתחזק, ובמקרים מסוימים להגדיל את ייצור ואספקת המזון מאדמות חקלאיות (קרקעות חקלאיות). ניהול זה יכול גם להשפיע לרעה על איכות המים בקו פרשת המים, כפי שראית במודול ארבע. נבין גם את האופן שבו חומר אורגני בקרקע (SOM) מתייחס לשני חומרי הזנה עיקריים ותפוקת הקרקע, כמו גם את התפיסה הכללית של דלדול קרקע והתחדשות קרקע, שכן אלה מתייחסים לאסטרטגיות של ניהול קרקע בייצור מזון.