Skip to main content
Global

5.2: השפעות ייצור המזון על משאבי המים

  • Page ID
    206359
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מבוא

    ייצור מזון חקלאי משפיע על משאבי המים על ידי דלדול כמויות של מים עיליים ומי תהום ועל ידי זיהום פני השטח ומי התהום בחומרי הדברה ודשנים. מודול 4.2 כולל מבוא קצר להשפעות החקלאות על משאבי המים, ואחריו שני מקרי מקרה: נהר קולורדו (דלדול זרימה ומליחות) ונהר מיסיסיפי (חומרים מזינים, אאוטרופיקציה והאזור ההיפוקסי במפרץ מקסיקו).

    בהשלמת מודול זה, תוכל:

    • ייחס מזהמי מים עיקריים למקורות חקלאיים מתאימים
    • סכם את ההשפעות העיקריות של החקלאות על משאבי המים
    • קשר העמסת חומרים מזינים משימוש בדשנים לאזור המת במפרץ מקסיקו

    לייצור החקלאי יש השפעות משמעותיות הן על איכות וכמות משאבי השטח ומי התהום ברחבי העולם. ביחידה זו נבחן כיצד פעילויות חקלאיות יכולות לתרום לזיהום מים, ונשקול גם כיצד הסטת מי ההשקיה ממשאבי פני השטח ומי התהום יוצרת השפעות משמעותיות על אותם משאבי מים ועל המערכות האקולוגיות שהם מקיימים. חלק מהנושאים הקריטיים המחברים בין פעילויות חקלאיות לאיכות וכמות משאבי המים הם:

    • פינוי מי תהום חקלאיים בדרך כלל עולה על קצב הטעינה הטבעי, ושאיבת יתר של מי תהום גורמת להתיישבות קרקע בלתי הפיכה ולאובדן כושר אחסון האקוויפר.
    • הסטת מים עיליים תורמת להידרדרות המערכת האקולוגית במורד הזרם.
    • זיהום מקור חקלאי שאינו נקודתי הוא תורם חשוב להידרדרות איכות המים.

    השפעות של משיכת מים

    כפי שנדון בחלק הראשון של מודול 4, באזורים שבהם המשקעים אינם מספיקים לגידול יבולים, מי השקיה נשאבים מאגמים, נהרות ואקוויפרים כדי להשלים את המשקעים הלא מספיקים או הלא אמינים. הסחות מים להשקיה יכולות להשפיע הן על משאבי פני השטח והן על מי התהום.

    ראינו קודם לכן במודול זה שמערב ארה"ב מקבל פחות משקעים ממזרח ארה"ב. מה זה אומר לצרכי השקיה? מערב ארה"ב מושך יותר מים מאגמים, נהרות ומי תהום להשקיה מאשר מזרח ארה"ב (איור 4.2.1). משיכות מים אלה אינן נטולות השפעות, כפי שנראה בכל שאר מודול זה. איור 4.2.1 ממפה את נתוני נסיגת המים שחקרנו ביחידה הקודמת. האם אתה זוכר את שלוש המדינות בארה"ב שהסיטו הכי הרבה מים להשקיה בארה"ב? קליפורניה, איידהו וקולורדו. אבל נברסקה השקה יותר דונמים מאשר גם מאיידהו וגם מקולורדו. במפה באיור 4.2.1, ניתן לראות בבירור את המדינות המשתמשות ביותר במי השקיה. לאחר מכן, נבחן כמה מההשפעות של משיכות פני השטח ומי התהום.

    מי השקיה withdrawal.png

    איור 4.2.1. : משיכת מי השקיה, לפי מדינה, 2005. רוב המשיכות (85 אחוז) והדונמים המושקים (74 אחוזים) היו ב -17 מדינות המערב המקבילות. 17 מדינות המערב ממוקמות באזורים שבהם כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא בדרך כלל פחות מ-20 אינץ' ואינה מספיקה לתמיכה בגידולים ללא מים משלימים. קרדיט: בית הספר למדעי המים של USGS