3.2.1:1 ממקורות החקלאות לאתגרים והזדמנויות לעתיד המזון

Last updated
Save as PDF

Page ID: 206432

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מבוא

התפתחות החקלאות כחלק ממערכות המזון באנתרופוקן החלה בביות, ונמשכה לאורך אלפי שנים בקרב עמים מגוונים המאכלסים מגוון רחב של סביבות כדור הארץ (למשל אזור הים התיכון, עמק נהר האינדוס; דרום אמריקה הדרומית; אגן נהר קונגו; האי שנקרא כיום סומטרה, ונופים רבים אחרים מגוונים מאוד). ההיסטוריה של החקלאות כוללת גם את ההווה: צמחים ובעלי חיים מבויתים, כמו גם ניהול חקלאי, ממשיכים להשתנות. במודול 2.2 נחלק סקירה כללית של היסטוריה מורכבת זו לארבע תקופות כלליות:

ביות/חקלאות מוקדמת (10,000 BP-4,000 BP);
מדינות עצמאיות, קבוצות קטנות, סחר עולמי ואימפריות קולוניאליות גלובליות (4,000 BP - 1800/1900 לספירה);
חקלאות תעשייתית מודרנית (1800/1900 לספירה - הווה);
סוגים חקלאיים כמעט מקבילים אחרונים והשלב הבא האפשרי (2000 - הווה): מודרניזציה אגרו-אקולוגית (למשל, אורגנית) ומערכות מזון-סביבה מקומיות.

כל אחת מהקטגוריות הללו מגבשת שונות רבה ביחס לפרטי החקלאות ומערכות המזון האנושיות הטבעיות המשולבות, ואם יש לך הזדמנות לקרוא ביתר פירוט על שלבים אלה של האנתרופוקן, תמצא כמות משמעותית ומעניינת של שונות בין מקומות ותקופות זמן שונות (ראה את הקריאות הנוספות בסוף היחידה).

כדי להמשיך ולתאר את מערכות המזון הסביבתיות של כל אחת מארבע התקופות הללו, נזכיר כי במודול 2.1 תיארנו את התקופה הארוכה של פעילויות ציידים-לקטים ומערכות מזון-סביבה, שהיוו הרבה יותר מ -90% מההיסטוריה של בני האדם כ מין תרבותי. בדקנו גם מניעים ופידבקים סבירים במקורות החקלאות והביות. כאן במודול 2.2. נאסוף את חוט התמורות הסביבתיות והחברתיות המיוצגות על ידי מקורות חקלאיים וביות. נציין כי חקלאות מוקדמת, ואולי שלב מאוחר יותר של פיתוח חקלאי סימנה את המעבר לעידן האנתרופוקן שבו בני האדם הפכו לכוח דומיננטי בשינוי פני כדור הארץ ומערכות הטבע (ראה מודול 1 לגבי האנתרופוקן).

מונחי מפתח ומושגים להיסטוריה ופיתוח מערכות מזון

לאחר מקורותיה הראשונים, החקלאות התפשטה ברחבי העולם בתהליך המכונה דיפוזיה מרחבית. ההתפשטות המרחבית של החקלאות כללה אנשים וקבוצות של אנשים שקיבלו גישה לרעיונות, למידע ולחומרים של חקלאות וחידושים אחרים באמצעות רילוקיישן פיזי ואינטראקציות חברתיות. דיפוזיה מרחבית יכולה להתרחש באמצעות התבוננות אנושית מקומית ברמת הפרט והחלפת סחורות ומידע, כמו גם סחר למרחקים ארוכים ופעילויות מאורגנות (למשל החלטות ברמה הקבוצתית לאמץ טכנולוגיית שתילה חדשה). תיאור קצר ודוגמאות של דיפוזיה מרחבית בחקלאות המוקדמת מובאים בטבלה 2.2.1. בעוד שהחקלאות פותחה באופן עצמאי בכל אחד מהאזורים הגיאוגרפיים בעולם השונים המתאימים בערך למרכזי ביות יבולים (מודול 2.1, איור 2.NN), החקלאות התפשטה אז באופן נרחב מהמרכזים המוקדמים הללו באופן שהיה בעל השפעה רבה. התפשטות החקלאות מהמזרח הקרוב לאירופה, למשל, שינתה מגוון רחב של סביבות וחברות. כפי שנדון בהמשך, התפשטות הגידולים עצמם הייתה לעתים קרובות טרנספורמטיבית עבור מערכות המזון הסביבתיות שאליהן הגיעו הביתים הללו. לדוגמה, כל המטבחים העיקריים שאנו מכירים כיום מסתמכים על מרכיבי מזון שהועמדו לרשותם כתוצאה מדיפוזיה מרחבית. לדוגמה, מזונות שמקורם במקסיקו, כגון עגבניות, פלפלי צ'ילי ותירס שהפכו מערכות מזון סביבתיות ברחבי העולם החל משנות ה -1500, המתפשטים עד אפריקה, הודו וסין.

ההתפשטות הגיאוגרפית של החקלאות יצרה הן קווי דמיון והן הבדלים בין מרחב וזמן. מצד אחד, שיתוף באותם גידולי מזון ולפעמים טכניקות חקלאיות יצר משותף בין מערכות מזון-סביבה. מערכת המזון הסביבתית הנוכחית של מדינת פרו, למשל, מושרשת במידה רבה בקשרים שנרקמו באמצעות דיפוזיה מרחבית במהלך אימפריית האינקה ששלטה בין 1400 ל -1532 של העידן המשותף (לספירה). מצד שני, ההבדלים במערכות המזון הסביבתיות התפתחו גם עם הזמן מכיוון שגידולים ומזון היו נתונים להשפעות המערכת האנושית והטבעית בכל אתר חדש אליו התפשטה החקלאות. אחת הסיבות העיקריות להבדלים אלה הייתה תפקידם של אנשים בהתאמת החקלאות לסביבות ומערכות סוציו-תרבותיות שונות.

כמה מושגים בנוסף לדיפוזיה מרחבית הם מרכזיים להבנת התפשטות החקלאות וחשיבותה, ואנו מציגים אותם כאן. מושגים אלה - הסתגלות, גיוון חקלאי ובניית נישה - מתוארים בקצרה עם דוגמאות בטבלה 2.2.1, והמונח אנתרופוקן נסקר גם מנקודת המבט של יחסו לחקלאות מוקדמת. הראשון שבהם, הסתגלות, מתייחס באופן כללי לאופן שבו בני אדם משתמשים במיומנויות ואסטרטגיות טכניות וחברתיות כדי להגיב לחדשנות או לשינויים של מערכות סביבתיות ו/או אנושיות (למשל בצורת, טופוגרפיה גבוהה יותר או גשמים מוגברים ככל שהיבולים עברו לאזורים חדשים, שינויי אקלים). הסתגלות ויכולת הסתגלות של החברה האנושית הם מוקד מרכזי של מודול 11.

טבלה 2.2.1 מונחי מפתח והגדרות עם דוגמאות ומשמעות בפיתוח החקלאות והמזון הסביבתי כפי שהם מכוסים ביחידה 2.2
תקופת כהונה	הגדרה	דוגמאות	תקציר של משמעות
דיפוזיה מרחבית	תנועות של אנשים, דברים, רעיונות, מידע וטכנולוגיה באמצעות רילוקיישן פיזי ואינטראקציה חברתית.	התפשטות החקלאות מהאזורים העיקריים של חקלאות מוקדמת וביות (למשל, מהמזרח הקרוב לאירופה).	כל תקופה של פיתוח חקלאי המכוסה במודול 2.2 הסתמכה על דיפוזיה מרחבית של מערכות מזון-סביבה
הסתגלות	בני אדם משתמשים במיומנויות ואסטרטגיות חברתיות וטכניות כדי להגיב לחידוש או לשינויים של מערכות סביבתיות ו/או אנושיות.	ביות צמחים ובעלי חיים על ידי החקלאים המוקדמים המגיבים לשינויים בסביבה ובמערכות האנושיות; שינויים במגוון יבולים או בטכניקות חקלאות שבוצעו על ידי קבוצות אנושיות כאשר הגידולים עברו לסביבות חדשות עם דרישות חדשות לחקלאות מוצלחת.	הסתגלות היא תהליך מתמשך שנמשך לאורך התקופות העיקריות של הפיתוח החקלאי עד היום. (מכוסה גם במודול 9.1)
גיוון חקלאי	ניהול אנושי של מגוון הסביבות בחקלאות וגידול מזון; הגדרה זו הורחבה מאוחר יותר וכללה מגוון ארגוני אנושי בשימוש בסביבה.	באזורים רבים בחקלאות המוקדמת היה מגוון סביבתי גבוה, כגון הרים טרופיים וסובטרופיים, בני אדם פיתחו אינספור טכניקות חקלאיות כדי לשלוט בייצור מזון בסביבות שונות אלה, למשל מערכות השקיה, שיטות שתילה, שדות מדורגים, כלים מיוחדים וכלים.	גיוון חקלאי הוא צורה מרכזית של אינטראקציה בין אדם לסביבה. זה קשור למגוון אגרוביולוגי, אך שונה ממנו (מכוסה במודול 9.2)
בניית נישה	חקלאים (וציידים-לקטים) עיצבו סביבות גידול מזון ("נישות") באמצעות בניית שדות ופעילויות מסוגים אחרים	ציידים-לקטים עיצבו בתי גידול בשימוש רב באמצעות ציד, איסוף ומגורים. בתי גידול אלה בשימוש אינטנסיבי יצרו את הגומחות שנכבשו לראשונה על ידי יבולים בתחילת החקלאות, עם קרקעות מופרעות מעט יותר, פחות צמחי יער ואולי פוריות גבוהה יותר מכל מיני פסולת אנושית. מאוחר יותר, חקלאים הפרו ועיבדו קרקעות באופן פעיל לטובת גידולים חד-שנתיים מבויתים או יצרו נישות בתוך יערות מנוהלים שהעדיפו מינים של "גן יער".	הרעיון של בניית נישה חשוב מכיוון שהוא מלמד אותנו שבני אדם מסתגלים לא רק לסביבות אלא גם לסביבות המעוצבות באמצעות השפעה אנושית
אנתרופוקן	תקופה גיאולוגית מובהקת המייצגת את ההווה ומוגדרת על ידי הרמה המשמעותית של שינויים אנושיים במערכות הסביבה של כדור הארץ (ראה מודול 1)	שני גורמים המוזכרים בדרך כלל בהגדרת האנתרופוקן הם פינוי עולמי של יערות (כריתת יערות) בחקלאות המוקדמת והתפשטות החקלאות התעשייתית המודרנית.	פעילויות הקשורות לחקלאות נחשבות לגורמים מרכזיים ברוב אם כי לא בכל ההגדרות של האנתרופוקן.

השימוש במגוון האגרודי היה חיוני גם להתפשטות החקלאות המוקדמת. המגוון האגרודי מתואר על ידי הגיאוגרף הרולד ברוקפילד והאנתרופולוגית כריסטין פדוק כניהול אנושי של מגוון הסביבות בחקלאות ובגידול מזון. ברוקפילד ופדוק משתמשים במגוון חקלאי כדי לתאר שיטות חקלאות ילידיות בקרב עמים ילידים, אך כל החקלאים הבקיאים עושים שימוש פעיל במגוון חקלאי, גם אם הטכנולוגיות עשויות להיות שונות מאוד. ניהול סביבות חקלאיות מגוונות היה חיוני מכיוון שחקלאים מוקדמים ייצרו צמחים ובעלי חיים מבויתים בתנאים חדשים ושונים. המושג השלישי הוא זה של בניית נישה, כלומר חקלאים (וציידים-לקטים) עיצבו סביבות גידול מזון ("נישות") באמצעות בניית שדות וכל מיני פעילויות אחרות. כתוצאה מכך, הסתגלות המתרחשת על פני האבולוציה הגיאוגרפית וההיסטורית הרחבה של מערכות מזון-סביבה כרוכה בתגובות למגוון גורמים הכוללים הן טבעיים והן אלה הנובעים מפעילות אנושית.

התפתחות החקלאות בארבע התקופות שהוזכרו לעיל הביאה וממשיכה להיגרם, מגוון רחב של השפעות סביבתיות וחברתיות כאחד שיוזכרו בעמודים הבאים של מודול זה. מבחינה סביבתית השפעות אלה שינו את המערכות הביוגיאופיזיות של כדור הארץ שלנו, כולל האדמה, המים, האטמוספירה והמגוון הביולוגי של כדור הארץ. כאמור הרעיון של תקופת האנתרופוקן - תקופה גיאולוגית מובהקת המוגדרת על ידי שינויים אנושיים דרסטיים במערכות הסביבה של כדור הארץ --- קשור לעתים קרובות לפעילות חקלאית. קיימות סביבתית גלובלית, בין אם מערכות כדור הארץ פועלות בגבולות שיאפשרו תפקוד ארוך טווח, מושפעת מיסודה באמצעות החקלאות, כפי שתראה במודול זה וכל אלה הבאים.