3.1.4:4 הסבר ביות באמצעות מערכות אנושיות טבעיות משולבות (CHNS)

Last updated
Save as PDF

Page ID: 206428

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

הסבר ביות באמצעות מערכות אנושיות טבעיות משולבות (CHNS)

המערכות הטבעיות-אנושיות המצומדות, שהצגנו במודול הראשון, יכולות לשמש כמסגרת להסבר אירועי ביות וחקלאות מוקדמת בהיסטוריה של מערכות המזון. מסגרת זו משמשת לעתים לחשיבה על שאלת "מדוע" של ביות, למשל, "מדוע מערכות אנושיות וטבעיות התכנסו בתקופה מסוימת באזורים שונים בעולם, כולל המזרח התיכון, כך שהצמחים בויתו והחקלאות החלה? ; מדוע לא מוקדם יותר, ומדוע לא אחר כך?". המסגרת יכולה לשמש גם כדי לחקור את ההיסטוריה של מערכות מזון לאחר הביות, שהוא הנושא של מודול 2.2.

סקירה והגדרות: נהגים, פידבקים והתפתחות משותפת

אתה בטח זוכר ממודול 1.2 שמערכות הן מכלולים של רכיבים והיחסים ביניהם. שני יחסים בסיסיים שיכולים להתרחש בתוך מערכות, וסביר להניח שכללת במפת המושגים שלך דוגמה למערכת מזון (הערכה מסכמת 1.2) היו אלה של נהג ויחס משוב. כפי שאתה כבר חושד, מנהלי התקנים הם אותם תהליכים או שינויים שניתן לומר שהם מניעים או גורמים לשינויים בחלקים אחרים של מערכת, קצת כמו כפתור עוצמת הקול שגורם לעוצמת המוזיקה לעלות בחדר. בדוגמה של השערת יתר של הפליסטוקן ממודול 2.1, למשל, ציד אנושי נחשב (משוער) כמניע מערכת אנושית דומיננטי שמבטל את האפשרות של ציידים-לקטים למצוא מזון בקלות, כך שאולי נאלצו לפתח צורות חקלאות מוקדמות. ציד מוגזם הוא המניע, ואוכלוסיות חיות טרף קורסות, ובסופו של דבר, ביות הן תגובות. בינתיים, תהליכי משוב הם אלה שניתן לומר שהם מחזקים את עצמם או דעיכה עצמית (ראה מודול 1.2), ובמקרה של ביות, עשויים לכלול גם תהליכים מרובי נהגים כאשר תגובה לנהג היא תהליך נוסף המשמש לחיזוק שני התהליכים (משוב חיובי) או הפחתת השינוי (משוב שלילי). לדוגמה, כפי שתראו במודול הבא, דינמיקה משותפת סביב הופעת החקלאות יכולה להיות התכנסות של ציד מוגזם, שינוי אקלים עם תנאים מחמירים הן למשחק הבר והן לגידולים, והרחבת יישובים אנושיים שאולי גם השחיתו את האדמה. שילוב זה של נהגים אנושיים וטבעיים יכול כולם לנהוג באזורים מוגדלים בעיבוד כדי להתמודד עם מחסור במזון מהציד, ובהמשך המחסור במזון מהידרדרות הקרקע. משוב חיובי מתגלה כאשר התרחבות החקלאות עצמה מתחילה לשנות את האקלים, לחסל עוד יותר טרף או להפחית את זמינות המזון מהידרדרות הקרקע. לפיכך נאמר כי תהליכים אלה מקיימים אינטראקציה כמשוב חיובי על הביות ועל הופעתה והתרחבותה המתמשכת של החקלאות. התרשים שלהלן (איור 2.1.3) מציג את המניעים הפוטנציאליים ותהליכי המשוב הללו. האיור ברמה הבסיסית מציג את הצימוד של שתי המערכות הללו.

איור 2.1.3. : תרשים כללי של מערכות טבעיות-אנושיות משולבות (CNHS) הממחישות מניעים פוטנציאליים ותהליכי משוב ממערכות אנושיות למערכות טבעיות וממערכות טבעיות לאנושיות (אליפסות כחולות מציגות דוגמאות לתהליכים אלה). מובן ממודול 1 כי המערכות האנושיות והטבעיות עצמן מורכבות ממספר מרכיבים חברתיים וסביבתיים, אך מיוצגות כאן כבלוקים מוצקים לשם הפשטות. קרדיט: הותאם על ידי קארל צימרר וסטיבן ואנק מתוך תרשים שתוכנן על ידי הקרן הלאומית למדע תוכנית מערכות טבעיות-אנושיות משולבות

לחץ לתיאור טקסט של תמונת המערכת הטבעית האנושית.: תרשים של מערכות טבעיות-אנושיות משולבות. בראש התרשים מופיעה הכותרת "נהגים ופידבקים אנושיים לטבעיים: המערכת האנושית גורמת לשינויים במערכת הטבעית ומחזקת שינויים קיימים". בתחתית התרשים מופיעה הכותרת "נהגים ופידבקים טבעיים לאדם: מערכת טבעית גורמת לשינוי במערכת האנושית ומחזקת שינויים קיימים". ממערכת האדם, החץ זורם לסגלגל עם הפריטים הבאים בפנים: ציד, ביות, אש, הרחבת אדמה תחת עיבוד אדמה וגידולי מזון, בניין עיר. יש חץ נוסף ממערכת טבעית לסגלגל עם הפריטים הבאים בפנים: בצורת ארוכת טווח או עליית גשמים, התחממות או קירור אקלים, קריסת שריפות או אוכלוסיות צמחים. החצים מייצגים מערכת יחסים רציפה.

באיור 2.1.3, אם כן, הגורמים האנושיים שיכולים לשנות את הסביבה אליהם נתייחס "נהגים אנושיים" או "תגובות אנושיות" של מודל CNHS. הגורמים הסביבתיים המשפיעים על בני אדם מכונים "נהגים סביבתיים" או "פידבקים סביבתיים". כפי שמודגם להלן עם דוגמאות, מודל CNHS מתאר את השינויים המשולבים, המשולבים של התנהגויות וחברות אנושיות, מחד גיסא, ומערכות סביבתיות כולל הצמחים ובעלי החיים תחת ביות, מאידך גיסא. מודל זה מכונה גם מודל קו-אבולוציוני שכן הנהגים והמשובים, כולל שינויים מכוונים ולא מכוונים, משפיעים על מצבים הבאים ועל ההתפתחות הנובעת מכך של מערכת המזון האנושית לסביבה.

דוגמה ראשונית וספציפית: מדוע התפתחה החקלאות בסוף עידן הקרח?

לפני השימוש בתרשימים אלה במודול 2.2 כדי להסביר את ההיסטוריה של מערכות המזון (כולל ההערכה המסכמת המבקשת ממך לשרטט כמה מהקשרים הללו בעצמך), נמחיש את מושג המניעים, הפידבקים וההופעה המשותפת של מערכות מזון באמצעות תרשים מאוד ספציפי לגבי הופעת החקלאות באיור 2.

chns.jpeg ספציפי

איור 2.1.4. : דוגמה ספציפית למערכת אנושית טבעית משולבת במעבר מציד ואיסוף לביות וחקלאות מוקדמת, המציגה מה נחשב כמניע דומיננטי (שינויי אקלים) ותגובה אנושית שיצרה פידבקים חיוביים בחיזוק המעבר לחקלאות (צפיפות וארגון חברתי של יישובים אנושיים ליד מקורות מים). קרדיט: תוכנית מערכות טבעיות-אנושיות משולבות של הקרן הלאומית למדע

לחץ לתיאור טקסט של תמונת המערכת הטבעית האנושית.: דוגמאות ספציפיות למערכות טבעיות-אנושיות משולבות. בראש התרשים מופיעה הכותרת "נהגים ופידבקים אנושיים לטבעיים: המערכת האנושית גורמת לשינויים במערכת הטבעית ומחזקת שינויים קיימים". בתחתית התרשים מופיעה הכותרת "נהגים ופידבקים טבעיים לאדם: מערכת טבעית גורמת לשינוי במערכת האנושית ומחזקת שינויים קיימים". חץ ממערכת טבעית לסגלגל עם הדברים הבאים: 1. שינוי לאקלים חם יותר ולמשקעים עונתיים יותר, כולל שינויים בצמחייה (פליסטוקן מאוחר והולוקן המוקדם, כלומר סוף עידן הקרח). ממערכת אנושית, החץ זורם לסגלגל עם הדברים הבאים: 2. עלייה בגודל ובצפיפות האוכלוסייה האנושית ליד מים והגברת המורכבות החברתית והביקוש למוצרים חקלאיים. החצים מייצגים מערכת יחסים רציפה.

"הסיפור" של תרשים זה הוא כדלקמן: ראשית, שינויי האקלים הם אחד המניעים הסביבתיים העיקריים שהשפיעו על החקלאות והביות המוקדמים. בסוף הפליסטוקן, התקופה הגיאולוגית שהסתיימה בעידן הקרח האחרון, חל שינוי עולמי לעבר אקלים חם יותר, יבש ופחות צפוי ביחס לתקופת הקרחונים הקודמת (איור 2.1.4, סגלגל (1)). שינוי האקלים הזה שהחל בפלייסטוקן המאוחר נבע מגורמים טבעיים לחלוטין. אוכלוסיות ציידים-לקטים מתועדות שהושפעו באופן משמעותי משינוי האקלים הזה. לדוגמה, אוכלוסיות ציידים-לקטים רבות הגיבו לשינוי האקלים הזה על ידי הגדלת הגודל והצפיפות של אוכלוסיות אנושיות ליד מקורות מים כגון תעלות נהרות ונווה מדבר (איור 2.1.4, סגלגל (2)). שינוי אקלים זה הוביל גם להתפתחות גודל זרעים גדול יותר בתוך הצמחים עצמם (במיוחד אותם צמחים המכונים חד-שנתיים הגדלים מדי שנה מזרע), המסוכמים כחלק משינויי הצמחייה שצוינו באיור 2.1.4. ייתכן שהוא גם בחר שצמחים חד-שנתיים הם חלקים ברורים יותר של סביבות טבעיות באקלים יבש שבני אדם אלה חיו בהם, שכן שרדו רק עונה אחת כצמח חד-שנתי, והצבת זרע ששורד תקופה יבשה היא תגובה אבולוציונית אחת בצמחים לאקלים יבש (ראה מודול 6 למושג מחזורי חיים שנתיים ורב-שנתיים). הגורם המניע לשינויי האקלים הוביל אפוא לתגובות בצמחים ובחברות אנושיות, שלפי ההשערה פעלו כמניעים לביות ולחקלאות מוקדמת. המניע של שינויי האקלים נחשב גם כי ריכז את אוכלוסיות אבותיהם של בעלי חיים מבויתים. האוכלוסיות המרוכזות שלהם היו מאפשרות יותר לבני אדם לעשות את הצעדים הראשונים לקראת ביות בעלי חיים. מתוך הכרה בחשיבות שינויי האקלים אנו מייחדים אותו כמניע העיקרי באיור 2.1.4, אם כי ללא ספק היו נהגים אחרים המקיימים אינטראקציה.

נהגים אנושיים משפיעים כללו גורמים כגון לחץ אוכלוסיה (דמוגרפי) ודרישות סוציו-אקונומיות למזון וארגון חלוקת המזון היו חשובים מאוד גם בתרומה לביות הצמחים ובעלי החיים ולעליית החקלאות המוקדמת (איור 2.1.4, סגלגל (2)). צמד גורמים זה מכונה גם נהגים אנושיים לטבעיים, כפי שמוצג בתרשים. השפעת הלחץ הדמוגרפי האנושי הורגשה באמצעות העובדה שההתנחלויות התבססו לצמיתות ומאוכלסות בצפיפות לקראת סוף הפליסטוקן. אנשים ביישובים אלה היו נוטים להביא צמחי בר בעלי איכויות יבול ואכילה טובות לקרבה יותר, ובכך לעשות את הצעדים הראשונים לקראת החקלאות.

גורמים סוציו-אקונומיים נחשבים חשובים גם כמניעים אנושיים בחקלאות מוקדמת ובביות. ככל שקבוצות ציידים-לקטים התיישבו באופן קבוע יותר בפלייסטוקן המאוחר הם התפתחו לקבוצות מורכבות יותר מבחינה חברתית וכלכלית. מורכבות סוציו-אקונומית קשורה בדרך כלל לדרישות לייצור חקלאי רב יותר על מנת לתמוך בפלח לא חקלאי באוכלוסייה וכן לשימוש בקבוצות השלטון בחברות אלה. הופעתו של ארגון חברתי זה, וצפיפות אוכלוסין גבוהה יותר, בשילוב עם היכולת להאכיל אוכלוסיות גדולות יותר בדגנים שזה עתה מבויתים, מתקבלים על הדעת כמשוב חיובי רב עוצמה ששימש להמשך וחיזוק מהלך הביות והחקלאות. המשך שינויי האקלים הקשורים להרחבת שטחים חקלאיים, ופוטנציאל השפלה של הקרקע מחקלאות שחייבו שטחי קרקע גדולים עוד יותר ו/או גידולים מבויתים פרודוקטיביים יותר (ראה מודול 5), היו כוחות משוב נוספים שחיזקו את הופעת החקלאות. לכן, נהגים ופידבקים הם דרך אחת לענות על שאלות "מתי ולמה" סביב תחילת החקלאות, כאבולוציה משותפת של החברה האנושית עם אקלים וצמחייה משתנים. המושגים של נהגים, פידבקים והתפתחות משותפת ייבדקו עוד יותר במודול 2.2, כדי להסביר שלבים ומעברים אחרים בהיסטוריה של מערכות המזון.